בתפיסה הציבורית, עולם חדלות הפירעון מצטייר לעיתים קרובות כסוף הדרך: חברות קורסות, מפעלים נסגרים, נכסים נמכרים במכירות חיסול ונושים נותרים עם חלק קטן, אם בכלל, מהחוב המגיע להם. אכן, פירוק חברה הוא אחת התוצאות האפשריות, אך הוא רחוק מלהיות היחידה או הרצויה. דיני חדלות הפירעון המודרניים מכירים בכך שלעיתים קרובות, הערך הגדול ביותר אינו טמון בפירוק עסק לחלקיו, אלא דווקא בשיקומו ובהבראתו. הליך הבראה מוצלח יכול להציל מקומות עבודה, לשמר פעילות עסקית, ולהשיא לנושים תמורה גבוהה משמעותית מזו שהיו מקבלים בפירוק.
אולם, הדרך להבראה רצופה אתגרים. היא דורשת מבעל התפקיד, הנאמן, לא רק יכולות משפטיות ופיננסיות, אלא גם חזון עסקי, יצירתיות, וכישורי משא ומתן ודיפלומטיה יוצאי דופן. עליו לנווט בסביבה רוויית מתחים, לבנות אמון בין צדדים עוינים, ולגבש פתרונות מורכבים "מחוץ לקופסה". זוהי זירה בה בולטת גישתו הייחודית של עורך הדין גונן קסטנבאום, אשר משרדו, ג. קסטנבאום ושות', חרט על דגלו את היצירתיות המשפטית ואת היכולת לסגור עסקאות מורכבות במיוחד כערכי יסוד. גישתו אינה מסתפקת בניהול המשבר, אלא חותרת באופן אקטיבי להנדס פתרון שיקומי, גם במצבים הנראים על פניהם חסרי סיכוי.
מפירוק לשיקום: שינוי תפיסתי בתפקיד הנאמן
ההבדל בין הליך פירוק להליך הבראה הוא תהומי. בפירוק, תפקידו של בעל התפקיד הוא לכנס את נכסי החברה, לממש אותם במהירות האפשרית ולחלק את התמורה לנושים. בהליך הבראה, הנכנס בדרך כלל לתוקף עם מתן צו "הקפאת הליכים", המטרה שונה לחלוטין. הצו מקנה לחברה "מרחב נשימה" מוגן מפני תביעות ועיקולים, ובזמן זה תפקידו של הנאמן הוא לייצב את הספינה, להמשיך ולהפעיל את העסק כ"עסק חי", ובמקביל לגבש תוכנית הבראה או הסדר נושים שיאפשר לחברה לצאת מהמשבר ולהמשיך בפעילותה.
הנאמן בהקפאת הליכים הוא למעשה מנהל-על, מעין "מנכ"ל-לשעת-חירום" בעל סמכויות נרחבות. עליו להבין את ליבת הפעילות העסקית, לזהות את הכשלים שהובילו לקריסה, ובד בבד לנהל משא ומתן מורכב עם כלל בעלי העניין: נושים מובטחים, ספקים, עובדים, לקוחות, וכמובן, בעלי המניות של החברה. הצלחת ההליך תלויה ביכולתו לגשר על פערים, לרתום את כולם למטרה משותפת, ולבנות מודל עסקי ומשפטי שיאפשר את יציאתה של החברה לדרך חדשה. משרדו של עו"ד קסטנבאום צבר ניסיון רב בהובלת הליכים כאלה, כאשר מרבית התיקים בהם היה מעורב הסתיימו בהצלחה, בגיבוש הסדרים מיטיבים עם הנושים ולשביעות רצונם של בתי המשפט, הממנים אותו תדיר לטפל בתיקים סבוכים הדורשים טיפול משפטי מורכב ויצירתי.
הצלת פרויקט נדל"ן מקריסה: מקרה מבחן לגישה יצירתית
אחד התחומים המורכבים ביותר, בו גישת ההבראה היצירתית באה לידי ביטוי באופן מובהק, הוא פרויקטי נדל"ן, ובפרט פרויקטים של תמ"א 38 שנקלעו למשבר. בפרויקט כזה, קריסת היזם עלולה להוביל לאסון עבור כל המעורבים. באחד המקרים, פרויקט תמ"א 38 במרכז הארץ הגיע למבוי סתום. היזם הפר באופן יסודי את הסכם המימון, העבודות באתר נעצרו, ונוצר כאוס משפטי וכלכלי שאיים לקבור את הפרויקט תחת הריסותיו.
הדרך הסטנדרטית במצב כזה הייתה מינוי כונס נכסים שינסה למכור את הפרויקט "כפי שהוא" – הליך שהיה צפוי להימשך שנים, לגרור עלויות אדירות, ובסופו של דבר להניב תמורה נמוכה שתותיר את רוב הנושים, הדיירים והרוכשים עם נזקים כבדים. אולם, עו"ד גונן קסטנבאום, שייצג את הגוף המממן, זיהה כי הדרך הנכונה אינה פירוק, אלא שיקום. הוא יזם והוביל מהלך יצירתי לגיבוש "מתווה מוסכם להשלמת הפרויקט".
במקום מאבק משפטי, הוא כינס את כל הצדדים – היזם, המממנים, נציגות הדיירים ורוכשי הדירות החדשות – למשא ומתן אינטנסיבי. מתוך הבנה כי האינטרס המשותף של כולם הוא השלמת הבנייה, הוא רקם הסדר מורכב שזכה להסכמת כל הצדדים. לב ליבו של ההסדר היה יצירת מנגנון ניהולי חדש: עו"ד קסטנבאום מונה כ"נאמן לביצוע המתווה". במסגרת תפקיד זה, הוענקו לו כל הסמכויות הניהוליות והביצועיות הנדרשות כדי להשלים את הפרויקט. הוא הפך, הלכה למעשה, למנהל הפרויקט, האחראי על חידוש הבנייה, ניהול התקציב, התקשרות עם קבלנים ופיקוח על העבודות, והכל תחת مظلة משפטית המגנה על הפרויקט מפני קריסה.
זהו פתרון יצירתי המדגים חשיבה מחוץ למסגרות המשפטיות המקובלות. במקום להשתמש בכלי של כינוס נכסים, שנועד בעיקרו למימוש, נעשה שימוש בכלי של נאמנות, שנועד לשיקום ובנייה. התוצאה הייתה הצלחה פנומנלית: העבודות באתר חודשו, הפרויקט יצא מהקיפאון והתקדם במהירות לקראת השלמה, תוך שמירה על הערך עבור כלל בעלי העניין.
עקרונות הגישה היצירתית להבראת חברות
הצלחה זו, ומקרים דומים לה, נשענת על מספר עקרונות יסוד המנחים את גישתו של עו"ד קסטנבאום:
- אבחון עסקי לפני הכרעה משפטית: לפני שממהרים לפנות למסלול של פירוק, יש לבצע אבחון עסקי מעמיק. האם הבעיה היא מבנית ובלתי ניתנת לתיקון, או שמדובר במשבר נזילות זמני שניתן לפתור? האם לעסק יש ליבת פעילות בריאה שניתן לבודד ולהציל? ההבנה הפיננסית והחשבונאית של עו"ד קסטנבאום מאפשרת לו לבצע אבחון כזה במהירות וביעילות.
- בניית קונצנזוס: הבראה לא יכולה להצליח ללא שיתוף פעולה. היכולת להושיב בחדר אחד נושים זועמים, בעלי מניות מודאגים ועובדים חוששים, ולגבש יחד איתם פתרון המקובל על כולם, היא אמנות. הדבר דורש שקיפות, אמינות, ויכולת להציג לכל צד מדוע שיתוף הפעולה עדיף לו על פני מאבק.
- יצירת מבנים משפטיים-עסקיים מותאמים אישית: אין פתרון אחד שמתאים לכל המקרים. ההצלחה טמונה ביכולת "לתפור" פתרון משפטי ועסקי המתאים בדיוק לנסיבות המקרה – בין אם זה "מתווה מוסכם", הסדר נושים מורכב, או תוכנית הבראה הכוללת הכנסת משקיע חדש.
לסיכום, בעוד שהליכי חדלות פירעון נתפסים לעיתים כפרק הסיום של חברה, גישה יצירתית ופרואקטיבית יכולה להפוך אותם לנקודת מפנה ולהזדמנות להתחלה חדשה. עבודתו של עורך הדין גונן קסטנבאום מדגימה כיצד שילוב של חזון עסקי, מומחיות משפטית וכישרון בבניית הסכמות יכול להציל עסקים ופרויקטים מקריסה, להשיא ערך לכלל הנוגעים בדבר, ולהוכיח כי גם מהמשבר העמוק ביותר, ניתן לצמוח מחדש.