בפרשתנו, התורה הקדושה מדברת על מצוות לימוד התורה: "וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ". התוצאה והשכר על כך מצוינים מיד בפסוק: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ".
הרב אליהו לופיאן זצ"ל, בספרו "לב אליהו", מסביר את הפסוק בצורה מפתיעה. הוא טוען כי "ירבו ימיכם" אינו מתכוון לריבוי ימים מבחינה כמותית, כלומר אריכות ימים. מדוע? מכיוון שמספר הימים של האדם קצוב וסופו להיגמר.
במקום זאת, הוא מפרש את המילה "ירבו" מלשון "רב ועצום". כלומר, הכוונה היא שהימים יהיו ימים גדולים, ימי איכות, ולא ימים קטנים.
ימי קטנות מול ימי גדלות
ימי קטנות: יש תקופות בחיים של האדם שהן "ימי קטנות מוחין" – תקופות שבהן הכול לא כל כך מסתדר, השמחה אינה שרויה, והכול נראה לא ברור.
ימי גדלות: לעומת זאת, יש ימים שהם "ימי גדלות". אלו ימים שהאדם מרגיש ורואה את ההשגחה העליונה מרימה אותו ומקדמת אותו, ולבו מתמלא בשמחה אמיתית.
זהו הפירוש, אומר הרב: "למען ירבו ימיכם" – שהימים שלכם יהיו גדולים.
הפסוק ממשיך ומבאר: "כימי השמיים על הארץ", כלומר, הימים יהיו שמימיים וגדולים, אך עדיין בעודנו כאן על הארץ.
כדי להמחיש את הנקודה, מספרים על ראש הישיבה הגדול, הרב אהרון קוטלר זצ"ל, שהיה הולך לבתי נדיבים כדי לחזק את ישיבתו. באחד מביקורים אלו, הוא ראה את בן הבית מבזבז את זמנו במשחק. הרב פנה אליו בדאגה ושאל: "אני רואה שהזמן שלך מתבזבז, מה יהיה עליך?"
הבן השיב בביטחון: "כבוד הרב, אני ואבא מתלווים אליך כבר שנים, ואנחנו שומעים ממך על יששכר וזבולון, שמי שמחזיק תורה, יש לו קניין בתורה. אז מה יש לי לדאוג?"
הרב קוטלר הבהיר את כוונתו: "אני לא התכוונתי על העולם הבא שלך. העולם הבא שלך ודאי גדול ועצום. אני התכוונתי על העולם הזה שלך. אדם שמתבטל מלימוד תורה צריך לדאוג על איך ייראו החיים שלו בעולם הזה."
סיפור דומה מובא על האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל שאמר: "העולם הבא למי שייך? אני לא יודע. אולי לצדיקים, אולי לרשעים, כי המשפט לאלוקים הוא. אבל מי שזוכה לחיים בעולם הזה – אני יודע בוודאות: זה רק הצדיקים."
איכות החיים אינה תלויה בתענוגות החומריים. כשהאדם עוסק בתורה, מתגדל ביראת שמיים, מתדבק בביטחון אמיתי בה', ואינו מבזבז את חייו לריק – חייו בעולם הזה יפים, מתוקנים וגדולים.
כך גם הרב שך זצ"ל אמר פעם לאחד מגדולי הנדיבים: "בעולם הבא שלך אני מקנא, אבל דבר אחד ברור לי: שאתה צריך לקנא בעולם הזה שלי."
לסיכום, הליכה בדרך התורה שהתווה משה רבנו, אינה רק עבור העולם הבא, אלא בעיקר עבור העולם הזה: "למען ירבו ימיכם". שיהיו לכם ימים יפים, גדולים, מלאי התעלות ושמחה, שבהם מרגישים את יד ההשגחה מלטפת ומלווה.
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב את פני משיח צדקנו, שהם הימים הגדולים שכל צדיקי הדורות ציפו להם.
שבת שלום ומבורך.
