על פי דוח השנתי של ארגון ה-OECD, שפורסם היום (שלישי), מציב את ישראל באור בעייתי בכל הנוגע לצפיפות בכיתות ושיעור המורים הלא מוסמכים. הדו"ח, שסוקר 38 מדינות מפותחות, מצא שישראל מדורגת במקום השני מהסוף בצפיפות בכיתות, שנייה רק לצ'ילה, עם ממוצע של כ-30.6 תלמידים בכיתה. עוד עלה מהדו"ח כי שיעור המורים שאינם מוסמכים בישראל גבוה מהממוצע במדינות הארגון.
עם זאת, הדו"ח מצביע גם על כמה נתונים חיוביים. ישראל נמצאת במקום הראשון ב-OECD במספר ימי הלימוד בחינוך היסודי (214 ימים לעומת ממוצע של 186), והיא אחת המדינות הבודדות בהן לומדים שישה ימים בשבוע. בנוסף, ישראל מדורגת במקום השלישי בשיעור השתתפות של ילדים עד גיל שנתיים במסגרות חינוך.
בנוגע למורים, נתוני הדו"ח חושפים כי רוב המורים שעוזבים את המערכת פורשים לגמלאות, כאשר שיעורם עומד על 69% בחטיבות הביניים ועד 79% בחינוך הקדם-יסודי. כמו כן, רוב המורים המתפטרים עושים זאת בחמש השנים הראשונות שלהם במערכת. מנגד, השכר הממוצע של מורים בחינוך הקדם יסודי גבוה בכ-5% מהממוצע ב-OECD. בנוסף, קיימים פערי שכר לטובת נשים, שמרוויחות כ-8% יותר מגברים בחינוך הקדם יסודי ו-2% יותר בחטיבות הביניים. בחינוך היסודי שכרן נמוך בכ-2% מזה של הגברים.
שר החינוך, יואב קיש: "הדו"ח של ה-OECD מציג תמונה מורכבת אך מוכרת: ישראל בצמרת המדינות בהשקעה בחינוך ובמספר ימי הלימוד, אך עדיין מתמודדת עם צפיפות בכיתות ושחיקת מורים. לשם כך אנו מובילים בימים אלה ממש ועדה משותפת עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שבוחנת מחדש את מודל התקינה ואת הצעדים להקטנת הכיתות. המטרה ברורה – שההשקעה המשמעותית בחינוך לא 'תישחק' בדרכה הביורוקרטית לכיתה, אלא תגיע ישירות במלוא עוצמתה והיקפה לכל תלמיד, תלמידה ועובד הוראה."
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: "הנתונים בדו"ח מזכירים לכולנו אמת פשוטה: השקעה כספית היא תנאי הכרחי, אבל לא מספיקה. מה שקובע בסוף הוא מה קורה בכיתה – כמה תלמידים יושבים מול מורה אחד, כמה זמן יש לו לכל ילד, ואיזו תמיכה הוא מקבל בתחילת הדרך. זו הסיבה שאנחנו מקדמים בימים אלה עבודת מטה רחבה, שנועדה להקל על עומס הכיתות ולחזק את המורים. בעיניי זו המשמעות האמיתית של ההשקעה – להפוך אותה לחוויית לימוד טובה יותר לכל תלמיד ותלמידה בישראל."
