פרשת השבוע, כי תבוא, מכונה "פרשת התוכחה" בשל 98 הקללות המופיעות בה, עד כדי כך שיש החוששים לקרוא אותה בבית הכנסת. מדרכנו לומדים שפרשה זו נקראת תמיד בסמוך לראש השנה. בשבת הבאה, פרשת ניצבים, שגם היא קרובה לראש השנה, פותחת במילים "אתם ניצבים היום כולכם", ועל כך אומר הזוהר הקדוש: "היום זה ראש השנה".
אם כן, עולה שאלה: מדוע פרשת התוכחה והקללות האיומות נקראת דווקא לפני פרשת ניצבים?
חז"ל מספרים שכאשר שמעו ישראל את הקללות, "הוריקו פניהם", כלומר פניהם החווירו מרוב פחד, והם אמרו: "אין לנו קיום, אין לנו תקווה". על כך השיב להם משה רבנו: "אתם ניצבים היום כולכם לפני השם", ובזכות שמיעת הקללות, אתם ניצבים!
הדבר מלמד אותנו שכל מה שהשם עושה בעולם, מקורו באהבה. השם ברא את העולם כדי להיטיב לנבראיו, וכל פעולותיו נובעות מרצון להיטיב זה. אם כך, האם יעלה על הדעת שהשם ירצה להטיל קללות על עמו? ודאי שלא.
אלא, מטרת הקללות היא לא שיחולו על עם ישראל. מטרתן היא להפחיד אותנו ולהחוויר את פנינו, כדי שנבין את חומרת המצב ונפנה אל ליבנו שלא לעזוב את השם. כאשר יהודי שומע את הקללות, ומתוך כך הוא שב אל השם בכל ליבו, הרי הוא "ניצב לפני השם" – הוא עומד על עומדו ולא נכשל, ובכך הוא זוכה בדין. זו הסיבה שהשם נתן לנו לקרוא את הקללות בסמוך לראש השנה.
הנביא אומר: "וְיַהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה". איך קללה הופכת לברכה? כאשר אדם שומע את הקללה ומבין את גורלו המר אם יעזוב את השם, הוא שב בתשובה שלמה ומתקרב לבורא. זוהי הברכה האמיתית. מטרת הקללה היא שהיא לא תתממש, אלא שהאדם ייתן אל ליבו ויחזור בתשובה כדי לזכות בכל הטוב שהשם ייעד לתת.
זוהי ראייה מעוררת השראה: גם כשאנו רואים דברים קשים, עלינו לזכור שרובם המוחלט קורים רחוק מאיתנו. אסונות טבע, מחלות קשות ומלחמות ענק אולי מתרחשים בעולם, אך השם מראה לנו אותם מרחוק כדי שתהיה לנו ברכה. מטרת הקללות היא לא לקלל, אלא להציל אותנו.
כל אחד ואחת מאיתנו צריך לעצור לרגע ממירוץ החיים. אין לנו זמן לנשום, להתבונן או לחשוב. עבודה ועוד עבודה, וראש השנה כבר בפתח. בראש השנה נגזר דינו של אדם לכל השנה כולה. במקום לבכות אחר כך, כדאי להתחנן, לפתוח את הלב ולהתקרב להשם עכשיו. הליכה לסליחות, למשל, היא התנתקות מהעולם והיא פותחת שערים עצומים. אלו הן מתנות ועצות טובות שהשם נותן לנו כדי שנעבור את הדין בשלום.
הקב"ה קם מכיסא הדין, יושב על כיסא הרחמים ונותן לנו את הדרכים להתמודד. זו מטרת הימים הקדושים האלה. כשנפחד מהקללות, הן לא יחולו עלינו. במקום זאת, השם יהפוך לנו את הקללה לברכה. זאת מכיוון שהשם אוהב אותנו "אהבה נצחית שאינה תלויה בדבר".
מי ייתן ונזכה כולנו להיכתב ולהיחתם לחיים טובים ולשלום ביום ראש השנה הקדוש. אמן ואמן. שבת שלום ומבורך.
