פרשת השבוע, פרשת ניצבים, תמיד חלה לפני ראש השנה. הפרשה מתחילה במילים "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם… לעברך בברית ה' אלוקיך ובעאלתו". מי שקורא את הפסוקים ולומד את דברי האור החיים הקדוש על הפסוקים הראשונים של הפרשה, רואה שכאן באה לידי ביטוי אחריותנו ההדדית – כל ישראל ערבים זה בזה.
הערבות הזאת אינה רק מילים יפות של אהבת ישראל וידידות. ערבות פירושה אחריות. אם חתמתי ערבות למישהו והוא לא שילם, אני צריך לשלם במקומו. כך גם לכל יהודי יש אחריות כלפי יהודים אחרים: לעשות כל שביכולתו כדי שיקיימו מצוות.
חז"ל קובעים שאם יש יהודי שלא יודע לברך על מצווה, אפילו שאני כבר בירכתי, אני יכול לברך בשבילו כדי לזכות אותו בקיום המצווה. אם הוא לא יודע לעשות קידוש, אני עושה זאת בשבילו, גם אם אינני אוכל איתו ואין בינינו קשר אחר. כלומר, יש לי אחריות על כל יהודי שאני יכול לדאוג שיקיים מצוות, ואני צריך לעשות זאת.
לכל אחד מאיתנו יש השפעה על הסביבה שלו, בין אם רבה ובין אם פחותה, אך האחריות מוטלת על כל יהודי ויהודי. את הערבות הזאת אנו למדים מפרשת השבוע.
חשוב מאוד לקראת יום הדין שנשים לב לערבות זו. אנו מקבלים על עצמנו קבלות ורוצים להיות טובים יותר כדי שנזכה ביום הדין. אם נשים לב יותר לאחריות שיש לנו לקרב כל יהודי לתורה, למצוות ולמעשים טובים, הדבר ודאי יעמוד לנו לזכות ביום הדין, ובעזרת השם נזכה להיכתב ולהיחתם בספר חיים טובים. אמן כן יהי רצון.
