כשאומרים בן רהב, אוהדי הספורט הוותיקים בישראל יזכרו שוער מוכשר בשיא הקריירה, שהגשים את "פסגת החלומות" של כל ספורטאי. כיום, מי שפוגש את הרב בן רהב – רואה אברך כולל, מוסר שיעורים, ואדם ששקוע עמוק בעולמה של הלכה. עבורו, השינוי הזה לא היה רק חיצוני: "אם היית שואל אותי, לא הייתי מעלה אפילו בדמיון הכי פרוע, באמת, שיום יבוא ואני לא רק אראה ככה, אלא ארגיש ככה".
לא מצליחים לצפות? נסו באמצעות הקישור הבא
"יש לי את הכל ואין לי את עצמי"
הסיפור של רהב אינו סיפור תשובה קלאסי של התחזקות איטית. הוא מספר על ילדות באבן יהודה למשפחה חמה ומדהימה, שבה "תורה ומצוות לא הייתה… בכלל, אפשר לומר, בכיוון". הספורט היה המוקד, והוא טיפס בחזרה לליגה הראשונה לאחר פציעה קשה בנעוריו. בגיל 25 הגיע לקבוצה הירושלמית.
אבל בשיא התהילה, כשחייו נראו כחלום שהתגשם, רהב הרגיש ש"שום דבר לא באמת נוגע בי". הייתה לו "תחושה שיש משהו גדול שנסתר ממני". החיפוש אחר תכלית החל.
תחושות אלו חפפו לתקופה שבה נפצע שוב. הפציעה, שאותה לא רצה באופן מודע, שימשה כטריגר לשינוי שבו חשק בתת-מודע. אז, הוא מספר, זה פגש אותו: "האור הגדול" – אותו רגע רוחני עמוק שבו "אין שאלות יותר, שהכול מובן". לדבריו, זה רגע שבו "משמיים נותנים לך, מגלים לך את הנשמה פשוט. וכשהנשמה מתגלית, כולנו יודעים באמת שהכל ברור והכל טוב".
טוטליות מול "כף הקלע"
ההתמסרות של רהב לדרך החדשה הייתה מיידית ומוחלטת. הוא מתאר אותה כטוטליות, כשהוא פשוט ישב ולמד: "אני הולך עם הדבר הזה עד הסוף. לא מעניין אותי איך". בגיל 28 הוא פרש מכדורגל וחזר להתגורר אצל הוריו. הוא נאלץ ללמוד את יסודות היהדות מאפס: "אני בן 28 ואני לא יודע כלום. א' ב' של יהדות" , תחושה שלעיתים תסכלה אותו.
אך תקופת המעבר הייתה קשה ומאתגרת, ורהב מתאר אותה כ"כף הקלע": "אתה יום אחד רוצה את הדרגות הרוחניות הכי גדולות בעולם… ולמחרת? למה לא אחרי עשר דקות? עשר דקות אחרי זה, וזה מאוד מאוד קשה". זו התקופה שבה אנשים נוטים "להיכשל", כפי שהוא מעיד מניסיונו בליווי בעלי תשובה.
"הם ראו שיותר טוב"
למרות המעבר הדרסטי, משפחתו קיבלה אותו בהכלה מדהימה. רהב מתאר את הוריו כ"צדיקים גמורים" שהיו ענוותנים ונתנו הכול. לדבריו, הם הכילו את השינוי כי "הם ראו שיותר טוב. כשאתה מראה להם שאתה אדם אחר, שמח יותר, שלם יותר, רגוע יותר, כל הורה רוצה של הבן שלו יהיה טוב". כיום, הם מקפידים על המצוות בשיא הדקדוק.
כיום, רהב הוא אברך כולל הלומד למבחני הרבנות ומשמש כרב בישיבה ומעביר שיעורים, כולל שיעור קבוע שמנצל את עברו המפואר ופונה במיוחד לאוהדי כדורגל.
בסיכומו של הראיון אומר הרב רהב: "אני כל כך שמח מהחיים שלי היום, אני חי חיים יהודיים, אני חי בטהרה… אני לא מוכן לסכן את זה". המסר שלו הוא חד וברור: חיים עם אמונה, גם אם הם דורשים טוטאליות, הם החיים "הכי מתוקים, והכי הכי אמת, והכי שמחים בעולם".
מרגש…. אשריך זכית !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איש מופלא, מי שיפגוש יבין