המרכז הלאומי לרפואה משפטית של משרד הבריאות נערך לאחד המשימות הרגישות והמורכבות ביותר בתולדות מערכת הבריאות הישראלית: זיהוי כל החללים החטופים השבים שהוחזקו כשנתיים בשבי חמאס ברצועת עזה. משרד הבריאות מתייחס לאירוע כבעל משמעות ושליחות לאומית, רפואית ורגשית עמוקה, ומבצע היערכות חסרת תקדים שכוללת עשרות מומחים מענפים שונים.
"זיהוי החללים הוא סגירת מעגל למשפחות ולמדינה כולה," מסביר משרד הבריאות. המרכז הלאומי, בראשותו של ד"ר חן קוגל, נערך באופן מקיף ומדויק לביצוע תהליך שמשלב מצוינות רפואית ומדעית, אחריות לאומית ורגישות אנושית עמוקה. העבודה מתואמת עם צה"ל והרבנות הצבאית, משטרת ישראל ומשרד הדתות.
הצוותים, בהובלת הרופאים המשפטיים ואנשי המעבדות של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, מבצעים עבודה מדעית קפדנית וערוכים לתת מענה מהיר ככל האפשר תוך רגישות מלאה ומחויבות למשפחות ולצורכיהן.
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל פועל המרכז ללא הפסקה, וביצע מאות הליכי זיהוי וטיפול בנרצחים ובהרוגים מהמלחמה. במקביל לעבודה האינטנסיבית בתחום זה, צוותי המרכז עסקו באופן שוטף וממושך בנושא החטופים, בשיתוף גורמי הביטחון והבריאות. עד כה זוהו במרכז 55 חטופים חללים שהוחזקו בשבי והובאו לקבורת ישראל.
ההליך הנוכחי מבוסס על ניסיון מצטבר רב זה, כאשר מטרת המרכז היא להביא לוודאות, לאפשר פרידה בכבוד וסגירת מעגל למשפחה ולמדינה כולה.
במרכז נפרסה תשתית מקצועית רחבה הכוללת עשרות מומחים מענפים שונים: רופאים משפטיים, טכנאי נתיחה, אנתרופולוגים, רדיולוגים וטכנאי דימות, עובדי מעבדה, מומחי DNA ומומחי רפואת שיניים של משטרת ישראל וצה"ל.
כל אחד מהצוותים אחראי על שלב אחר בתהליך, כאשר המטרה היא לזהות כל אחד מהחללים בוודאות מלאה ובזמן הקצר ביותר, לחקור את נסיבות המוות, תוך הקפדה על דיוק מדעי ושמירה על כבוד האדם. מי שמרכז את הליך הזיהוי הוא מנהל היחידה לרפואה משפטית קלינית במכון, ד"ר ריקרדו נחמן.
המרכז הלאומי עוסק בתחום הזיהוי המדעי – להבדיל מזיהוי בהיכרות אישית – תוך עבודה מדעית קפדנית. קיימות ארבע שיטות שונות בתחומי מדע שונים המקובלות בעולם המערבי, שמאפשרות להגיע לזיהוי פורנזי מדויק: טביעות אצבע, התאמת שיניים, בדיקות דימות וזיהוי לפי DNA.
שיטת הזיהוי חייבת להיות מותאמת לממצאים שהגיעו. מקובל לבצע זיהוי לפחות בשתי שיטות מדעיות שונות על מנת לקבל וודאות, אולם לא תמיד הדבר מתאפשר.
אגף המעבדות בהובלתה של ד"ר נורית בובליל מהווה חלק מרכזי בתהליך הזיהוי, ואחראי על קבלת הדגימות, הכנתן, עיבודן וביצוע בדיקות DNA מורכבות.
התהליך יתבצע במרכז מיד עם הגעת החללים לאחר שחרורם מעזה. כל חלל יעבור הליך רפואי-משפטי יסודי הכולל מספר שלבים מדויקים:
עם הגעת החללים למרכז הלאומי לרפואה משפטית, הם יעברו סריקת CT שמטרתה, בין היתר, לאתר סימנים ייחודיים שיאפשרו השוואה לצילומים או מידע רפואי שהתקבל לפני המוות. במסגרתה תתבצע בדיקת סימנים חיצוניים מזהים כגון צלקות, קעקועים, פגיעות אופייניות ופגיעות שנוצרו לפני או אחרי המוות, וכן איסוף נתונים שיאפשרו את קביעת סיבת המוות ככל האפשר.
במקביל תתבצע בדיקה דנטלית לצורך השוואת צילומי שיניים של החללים ורישומים רפואיים קודמים, זאת על ידי רופאי שיניים של יחידת המתנדבים של משטרת ישראל. בדיקה רפואית משפטית ואנתרופולוגיה פורנזית יבוצעו על ידי המומחים.
מחלקת הרדיולוגיה הפורנזית בראשות ד"ר אלון קריספין אחראית לבצע השוואות דימות וסריקות (בדיקות רנטגן ו-CT), לאבחון סימנים רפואיים מיוחדים – כמו למשל שתלים אורטופדיים – ככל שאלו קיימים, ולהשוותם למידע מקדים שניתן לגבי החללים.
הרופא המשפטי או האנתרופולוג יקבלו החלטה אילו דגימות ניתן להעביר למעבדת ה-DNA, כתלות בזמן, בתנאים ובנזקים שעברו עד הגעת החלל למרכז הלאומי.
קביעת פרופיל גנטי מדגימות חללים היא משימה מורכבת שמתבצעת במקביל במספר שיטות תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. הליכי הפקת הדנ"א והכימות הם שלבים ראשונים לצורך הערכת מצב שימור הדנ"א בדגימה, ולאחר מכן, עם קבלת התוצאה, נערך הליך של ניתוח התוצאות והשוואה לדגימות ייחוס לצורך הזיהוי הסופי.
במקרים שבהם מצבם מקשה על הזיהוי, תתבצע עבודה אינטגרטיבית של כמה תחומי מומחיות, תוך עיבוד נתונים והשוואת מאפיינים גופניים, אנטומיים וגנטיים עד להגעה לוודאות מלאה.
בנוסף לתהליך זיהוי הגופות, צוותי המרכז יחקרו את נסיבות המוות וסיבתן ככל שהדבר יתאפשר בהתאם למצב השתמרות הגופות. זהו חלק חשוב מההליך והמרכז פועל על מנת להעניק למשפחות את כלל המידע בהתאם לתוצאות הבדיקה.
מטרת המרכז הלאומי לרפואה משפטית היא לסיים את בדיקת וזיהוי החללים במהירות – בתוך שעות עד ימים – תוך עמידה בסטנדרטים קפדניים, וזאת כדי להעניק למשפחות תשובה ודאית ולכבד את זכרם של הנופלים.
חשוב לציין כי ככל שדרגת השימור נמוכה יותר, כך התהליך מורכב יותר ודורש שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ואינטגרציה בין מספר בדיקות. ממצאים פשוטים וברורים מאפשרים זיהוי רשמי תוך כשעה וחצי, אולם בהינתן ממצאים מורכבים, הליך הזיהוי יכול לקחת בין שעות לימים.
לאחר השלמת תהליך הזיהוי והגעה לוודאות מוחלטת, הממצאים יועברו לגורמים הרשמיים במשרד הבריאות ובמערכת הביטחון, והמשפחות יעודכנו באופן אישי. רק לאחר מכן יועברו הגופות לקבורה בהתאם לרצון המשפחות ולנהלי צה"ל, על מנת לאפשר פרידה בכבוד.
גם לאחר זיהוי החללים, צוות המרכז הלאומי לרפואה משפטית, לרבות עובדת סוציאלית, נמצא וזמין עבור המשפחות על מנת לשוחח ולהסביר על תהליך הזיהוי של יקיריהם, תוך מתן מענה לכלל השאלות שיעלו – וזאת על פי רצונן.
משרד הבריאות מזהיר כי חוסר הודאות בשל משך הזמן הנדרש לזיהוי, והמתח הגובר סביב ההחזרה של כלל החללים החטופים, מקשה על רבים מאיתנו עוד יותר.
המשרד ממליץ להגביר מודעות לגבי מצבנו הנפשי האישי, המשפחתי, החברתי והקהילתי. ככל ומרגישים במצב רוח לא יציב ונסער, מומלץ להיתמך ולתמוך בסביבה הקרובה, בחברים ומשפחה.
בנוסף, רצוי להסיח את הדעת ממה שאינו ודאי ומגביר חרדה – כמו סרטוני זוועות, שמועות, פרשנויות או הצהרות של החמאס – וזאת על ידי עיסוק במה שכן ודאי ומיטיב איתנו, כמו השמחה על חזרת החטופים והישענות על פעילות משפחתית.
ניתן גם לנסות ולהשלים עם הכאב ועם חוסר הודאות, בשתיקה ובדומיה התואמת את המצב. חשוב וטוב להביע רגשות – בדמעה, במילה או בשתיקה.
משרד הבריאות פונה לציבור בקריאה נחרצת לנהוג באחריות וברגישות, ומנסח ארבע הנחיות מרכזיות:
1. צמצמו את הצפייה בתקשורת
צמצמו את הצפייה בתקשורת, הן בהשבת החטופים החיים והן בהשבת החללים. צפייה חוזרת בסרטונים קשים עלולה להזיק לנפש.
2. הגנו על הילדים
שמרו על ילדיכם מצפייה בהשבת החטופים והחללים. תווכו לילדים את מה שקורה בשפה פשוטה וברורה בהתאם לגיל ולהבנה.
3. רגישות למתמודדים עם שכול
כולנו נושאים פצעים שקופים של שכול, אובדן וכאב. הניחו שלא מעט אנשים סביבכם מתמודדים עם שכול וכאב. היו רגישים ליקרים לכם, סייעו למי שבמצוקה לעסוק בפעילות שגרה או בפעילות מרגיעה. אם מישהו צריך סיוע מעבר ליכולתכם, הפנו אותו לגורמי המקצוע.
4. הישענו על מקורות רשמיים בלבד
אל תפיצו שמועות והישענו על מידע ממקורות רשמיים. אל תפיצו אימה, תחסכו מעצמכם תיאורים או מחזות של זוועות.
משרד הבריאות שב ומבקש מהציבור לא לתת יד לשמועות זדוניות, ולהתעדכן בסוגיות אלו רק דרך גורמים רשמיים, תוך כיבוד פרטיותן של המשפחות.
"כל שלב בתהליך מתבצע מתוך תחושת שליחות עמוקה ומחויבות להביא כל חלל הביתה, לזהותו בוודאות, ולאפשר למשפחתו פרידה בכבוד," מסכם משרד הבריאות.