ענק הזמר העולמי ליפא שמלצר, המוכר בזכות סגנונו הייחודי ושיריו הפופולריים, פותח את הלב בראיון נוקב ונדיר על התמודדויותיו האישיות והמקצועיות, המסע אל איזון נפשי, והשינוי שהוא מוביל בתעשיית המוזיקה. שמלצר, שהריאיון היחיד שהעניק במהלך שהותו בארץ, הינו ל'המחדש' סיפק הצצה כנה לעולמו, החל מחיבור עמוק לארץ הקודש ועד לאתגרים בחיי היום-יום.
לא מצליחים לצפות? נסו כאן
"סוכות בארץ? זה משהו אחר לגמרי"
את הריאיון פותח שמלצר בחיבור האישי והחזק שלו לארץ ישראל, במיוחד בחג הסוכות. "אני תמיד מרגיש משהו בבית כשאני מגיע לארץ, אבל סוכות? יש איזו התחברות מאוד חזקה". הוא מספר כי מזה עשרים שנה ואף יותר, הוא כמעט ולא מפספס את חג הסוכות בארץ, וכי אפילו בזמן הקורונה, כשהיה חשש לבוא בשל ביטול הופעות, הגיע בכל זאת "לחזק את עצמי ואת עם ישראל". לדבריו, האווירה בארץ, הביקור בכותל, והחיבור לארבעת המינים הם "משהו אחר לגמרי" מחו"ל.
"פתאום נופל כל הביטחון העצמי"
אחד הנושאים המרכזיים ששמלצר העלה הוא הנטייה בחברה לשפוט אמנים שלא עובדים בחג. "אצל זמר, יש את החיסרון בביטחון עצמי," הוא אומר, ומספר על הרגעים בהם שואלים אותו: "נו, אתה לא עובד היום?". לדבריו, שאלה תמימה זו יכולה למוטט את הביטחון העצמי אם האמן לא עובד על הפן המנטלי. "אמנים צריכים להיות באמת יותר חזקים," הוא קובע, ומדגיש את הצורך ב"עבודה מנטלית" כדי להתמודד עם השיפוט הציבורי.
"יש זמרים ששומעים 'מה, אתה לא עובד היום?' וזה מוריד להם את הביטחון. אני עברתי תהליך עמוק להבין שזה לא בושה לנוח, להיות עם המשפחה, לעשות מדיטציה. למדתי לקחת נשימה אמיתית – זה לא פחות חשוב מהופעה."
המהפך של ליפא
כחלק מהמסע האישי שלו לאיזון ("בלנס"), חשף שמלצר כי נסע למקסיקו כדי ללמוד שיטות "רפואה" (מדיצינים) ומדיטציה. הוא סיפר כי לקח הפסקה של עשרה ימים לפני "שלושת השבועות" – תקופה שבה הוא מרוויח "המון כסף" – והחליט לוותר על ההכנסה לטובת הנסיעה והלימודים: "אנשים מפחדים מהמילה 'מדיטציה', אבל אנחנו שוכחים כמה אנחנו לוקחים 'תרופות' אחרות כל יום – קפאין, סוכר, סטרס. צריך להירגע, לנשום. גם זה חלק מעבודת ה'."
ברגע של חשבון נפש, הוא מתאר כיצד עצר ושאל את עצמו: "לקחתי נשימה עמוקה, אמרתי, למה אני צריך כסף?". הוא מכיר בכך שהוא צריך לפרנס את משפחתו, אך מדגיש כי אם הוא יהיה קצת יותר זהיר כלכלית במהלך השנה, הוא יכול להרשות לעצמו לוותר על עשרת ימי העבודה הללו.
זו הייתה הפעם הראשונה בחייו שהוא קיבל החלטה כזו. הוא מספר שהודיע למנהל שלו באופן חד משמעי: "עשרה ימים האלו, אין שום כלום. לא ישראל, לא אמריקה, לא בטיח, לא כסף. אני נוסע".
כדי לחדד זאת, הוא מסכם באופן ברור: "אני רוצה לחיות גם, זה באלאנס, אני עובד כל השנה, ולפעמים אני רוצה לחיות מאשר לעבוד כמו סוס ולהגיע לגיל 80 כדי להתחיל לחיות.
"השקעתי 250 אלף דולר על דיסק"
במהלך הריאיון שמלצר חושף גם תובנות בנוגע לתעשיית המוזיקה המשתנה. "היום אין כסף מדיסקים" הוא מודה אבל לא מביע חרטה על השקעות העבר שלו, על אף ש-"אם אני הייתי לוקח כסף של עשר דיסקים… והייתי קונה נדל"ן בארץ ובאמריקה, הייתי היום מיליונר". בריאיון לברוך קמינצקי ב'המחדש', הוא אף חושף אחד מאלבומיו עלה לו סכום עתק של 250,000 דולר.
בעקבות זאת, הוא משנה את גישתו: "אני אומר לעצמי, הכוח שאני מביא לציבור, זה לא מי שעושה את המוזיקה. זה בפה ובלב שלי".
להתמודד עם כישלון
שמלצר התייחס גם לאכזבה כאשר שירים או אלבומים שהוא מאמין בהם לא הופכים ללהיט: "כואב לי שהשקעתי הרבה כסף, ואני חושב שאני מבין הרבה" עם זאת, הוא אומר: "פעם הייתי נעלב אם שיר לא תפס. היום אני נותן לעצמי להרגיש את זה, אבל לא נותן לזה להגדיר אותי. גם חברות ענק מוציאות מוצר שלא תמיד מצליח, אבל הם ממשיכים. גם אני ממשיך. יש שירים שלי שיבינו רק בעוד מאה שנה, וזה בסדר."
שמלצר שהיה שנוי במחלוקת בשל סגנונו הייחודי במוזיקה, מביט לאחור ואומר: "אני יודע ששיניתי דברים. כשהתחלתי עם ביטים וטרקים, צעקו עליי. היום כולם עושים את זה. אבל לא עשיתי את זה בשביל טרנד – עשיתי את זה בשביל אמת. להביא רגש, שמחה, צבע, גם אם לובשים שחור-לבן."
ולסיום, כשנשאל על מה הוא מודה השנה, ליפא מחייך: "על הזכות לשיר, לנשום, ולדעת שאני שלם גם כשאני שקט. זה החידוש האמיתי." שמלצר הדגיש את חשיבות השינוי בחייו, וציין כי כבר מתחילתו, הראיון ל'המחדש' היה מיוחד: "זו פעם ראשונה שמכל החיים שלי, כשאני עושה ראיון, ואני יוצא מאוד רגוע".
צילום: המחדש | עריכה: יהודה חסן | הפקה: בני קוביץ
