מאחורי הקלעים של חצרות האדמו"רים: בעוד רבבות חסידים נושאים עיניים למרנן ורבנן גדולי החסידות שליט"א והמונים ממתינים למוצא פיהם, פועלת סביבם מערכת מדויקת, שקטה ונאמנה — עולם של גבאים, משב"קים, נהגים ויועצים המנהלים את סדר יומם של גדולי ההנהגה החסידית.
במסע מיוחד, אל תוככי החסידויות הגדולות, 'המחדש' חושף את מאחורי הקלעים של החצרות המרכזיות בישראל – גור, בעלזא, ויז'ניץ, צאנז, בויאן וסלונים – האנשים שמלווים את האדמו"רים בכל רגע, מנווטים מאחורי הקלעים את ההחלטות הגדולות, ושומרים על הסדר, הדיוק והמסורת שמחזיקים את העולם החסידי כולו.
כ״ק האדמו״ר מגור שליט״א
בחסידות גור החסידות הגדולה ביותר בישראל קיימת מערכת ענפה של גבאים, משמשים ועוזרים אישיים, המהווים את “קבוצת הליבה” של האדמו״ר. האנשים הללו אינם רק משמשים אלא חלק ממערך מורכב של ניהול, תיאום ויישום שמחזיק את החסידות הגדולה ביותר בארץ.
הרב לייבי פז'ניצ'בסקי הוא האיש הקרוב ביותר לאדמו״ר. הוא משמש אותו ביומיום, דואג לכל פרט טכני וארגוני, נוכח בכל נסיעה, כנס ומעמד, ומוכר בחצר כאדם שאפשר לסמוך עליו. הרב שמואל ברוך לנדו משמש גם הוא צמוד מאוד לאדמו"ר מאחורי הקלעים כמעט בכל שעה. בשבתות ובטישים הרב פשניצ'בסקי בולט בנוכחותו לצד האדמו״ר, בעוד לנדו נוכח פחות לעין הציבורית.
במשך שנים היה הרב מאיר גלוזמן ז"ל “המשמש המיתולוגי” של האדמו״ר. גלוזמן ניהל בפועל את העניינים, היה האדם שדיברו איתו על מהלכים והכיר כל פרט. לאחר פטירתו ירש הרב לייבי פז'ניצ'בסקי בהדרגה את מקומו כמשב"ק המרכזי. לצד גלוזמן פעלו בעבר אנשי מפתח נוספים כמו הרב חנינה שיף שהיה הגבאי המיתולגי עוד מימי כ״ק ה"בית ישראל" ה"לב שמחה' וה"פני מנחם" והחזיק במעמד מיתולוגי גם הוא. הרב שיף היה גבאי הבית מדרש ופחות מעורב במהלכים בעוד גלוזמן היה האיש הצמוד יום יום והיה מנהל בפועל הכל.
סביב האדמו״ר פועלים אנשים רבים, כל אחד בתחום אחר. נהגו הרשמי של האדמור הוא הרב אברהם טיפנברון שהתחיל כנהג של בנו הגדול של האדמו״ר ולאט לאט התקדם לנהג הראשי של האדמו"ר. לצד זאת יש גם נהגים מתחלפים ונגידים שמסיעים את האדמו״ר. הרב מוטי בבצ'יק איש השטח של האדמור בכל מה שקשור למהלכים פוליטים כאן בולט במיוחד מוטי בבצ'יק האיש שמוציא לפועל את ההוראות. הוא אינו מחליט על מדיניות אלא אחראי על השטח, סגירת דילים וחיבורים עם חסידויות אחרות. בבצ'יק מארגן כל מה שהאדמו״ר מבקש החל מסדר בדירה ועד קשרים עם בכירים, פוליטיקאים ומערכות בחירות.
בגור ישנה גם ועדה מצומצמת של יועצים ועסקנים בכירים בהם הרב אברהם בנימין זילברברג הרב משה בצלאל אלתר והרב דוב לנדאו מהר נוף ואחרים. אלה עוסקים יותר בענייני חינוך, ישיבות וחיידרים, אבל גם הם יכולמם לקבל שליחויות ומשימות מכל הסוגים לפי החלטת האדמור, כמובן שגם יש את שליח האדמו"ר בכנסת, ח"כ יצחק גולדקנופף.
האדמו״ר מגור ידוע בכך שהוא מציב יעד ברור והמערכת מיד מתכווננת לפי התוצאות הנדרשות . הוא אינו מתערב בכל פרט קטן אך מצפה מהם לעמוד ביעדים שהגדיר ולהביא תוצאות, הסגנון הזה יוצר מערכת דינמית שבה העסקנים יודעים שעליהם להביא תוצאה, ככל שהשליח העסקן מצליח לספק תוצאות האדמור יטיל עליו עוד ועוד משימות.
בית כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט״א
האדמו"ר מבעלזא שליט״א נושא בעול הנהגת אחת החסידויות הגדולות בעולם, ומלבד הנהגה זו ידוע גם בדאגתו הרבה לקרב יהודים ליהדות ולהחזירם בתשובה. לשם כך ייסד האדמו"ר מוסדות וארגונים ייחודיים: ארגון צוהר, המארגן סמינרים ושיעורים בכל רחבי הארץ ומלווה מקרוב את המתחזקים, וכן מוסדות 'תורה ואמונה' ישיבות המיועדות לבעלי תשובה המעוניינים להשתלב בעולם התורה. רבים מהם אף זוכים להתקרב אל חסידות בעלזא עצמה, שם דואגים להעניק להם יחס חם והרגשה מיוחדת.
אנשי החצר
סביב האדמו"ר שליט״א עומדת מערכת מסודרת של גבאים ועוזרים אישיים, המלווים אותו בכל עת. כל שאלה דחופה או בקשה המופנית אל האדמו"ר עוברת תחילה דרך הגבאים הקרובים, שמכניסים פנימה את העניינים על פי סדרי עדיפויות.
בין הדמויות המרכזיות ניתן למנות את הרב מעכל פירר, הנחשב לאיש הקרוב ביותר לאדמו"ר. הוא מלווה אותו בכל נסיעותיו, משמש בביתו בקודש ואף נושא בתפקיד הנהג האישי. חתנו, הרב אליעזר וינד, המשמש גבאי עוד מתקופת בחוריו, הוא הוותיק שבאנשי החצר. כיום הוא אחראי על קבלת הקהל ומשמש בקודש בשעות הלילה, כשקשריו עם האדמו"ר נמשכים זה עשרות שנים.
דמות בולטת נוספת היא הרב שמעון וולף קליין, "שר החוץ" של החסידות. עיקר פועלו מתמקד בגיוס תרומות וביסוס מוסדות בעלזא בחו"ל, והוא שעמד מאחורי בניית הבניין הגדול. בארץ הוא נושא בתפקיד הגבאי במניין המרכזי, מכריז את העליות בשבתות ואת ההודעות החשובות במעמדים ההמוניים.
לאחרונה מאז שנחלש האדמו"ר צורף לצוות הגבאים גם הרב שלמה קליין, ששימש בעבר כנהגו של האדמו"ר. כיום הוא מסייע בניהול השוטף, רושם את ה"קוויטלאך" ומכניסם לקודש פנימה.
בניהול משק הבית מופקד הרב אהרן פריד, האחראי לכל צורכי הבית והלוגיסטיקה, ומקיים קשר אישי עם האדמו"ר. לצדו פועל הרב משה רינגל, מזכירו האישי של האדמו"ר, המנהל את הטלפונים והפניות הרבות המגיעות מכל העולם, ובמקביל מתעד ומנהל את רשימות החסידים, עד כדי זכירת כל ילד שנולד בחסידות.
בנוסף, ידועים ה"הויז בחורים" – פאסטן וגוטמן, המלווים את האדמו"ר בכל עת, ומשמשים אותו גם בשעת ה"טישים", שם הם מגישים את המאכלים לקודש פנימה.
בית כ"ק האדמו״ר מוויז'ניץ שליט״א
הסמל של חסידות ויז'ניץ הם שלושת היסודות: אהבת התורה, אהבת השם ואהבת ישראל. זהו הבסיס שעליו מושתתת כל החסידות, וכל ענייניה בנויים סביב שלושת עמודים אלו. דגש מיוחד ניתן גם לשבת קודש, שבויז'ניץ משקיעים בה מאוד, זהו מרכז החיים של 'ויז'ניצער חסיד', כפי שנהגו בחסידות מדורי דורות.
המשמשים בקודש
במרכז המעגל הקרוב יש את הרב בן ציון שטנגר המשמש כיד ימינו של האדמו"ר בכל הנושאים הציבוריים והפוליטיים. כל ענייני המוסדות, הקשרים הציבוריים וההחלטות החשובות עוברים דרכו, הוא האיש החזק בחסידות ועל פיו ישק כל דבר.
כמו כן עומדים הגבאים הוותיקים הרב צבי הערשל כץ והרב אהרן גוטסמן, ששימשו במסירות עוד את מרן ה"אמרי חיים" זצ"ל ואת מרן ה"ישועות משה" זצ"ל, וממשיכים כיום לשמש בקודש את האדמו"ר שליט״א.
חלק מצוות הגבאים הוא הרב שאול גרינברגר, הדמות הרוחנית אשר גם כן משמש כמגיד שיעור בישיבת ויז'ניץ. הוא כותב הקוויטלאך, וכן אחראי על ההכרזות בשם האדמו"ר, מוסר את ההודעות ומנהל את כל ענייני המכתבים וההתכתבויות של האדמו"ר.
הרב יהושע קרויזר, הנהג והגבאי האישי, מלווה את האדמו"ר כבר למעלה מ 25 שנה, הוא אחראי על לוח הזמנים המדויק של האדמו"ר ועל כל סדר יומו.
בנו הגדול של האדמו"ר, הגה"צ רבי חיים מאיר הגר שליט״א, אב"ד החסידות, מעורב כיום חזק בקבלת ההחלטות, כמו כן יש לו קבלת קהל מידי יום,
אותו משמשים שני גבאים: הרב יצחק אייזיק רוזנברג, ששימש עוד את האדמו"ר הנוכחי בימי כהונתו כרב ויז'ניץ, והרב מרדכי סנדרוביץ, הנהג והעוזר האישי שלו, המנהל את סדר יומו, ואת קבלת הקהל.
בשבתות משמש את האדמו"ר הרב אברהם שטרן, הידוע כ"שבת גבאי" הוא אחראי על שליחויות הקודש בשבת, גם הוא דמות תורנית ומסור לעבודת הקודש.
גבאי נוסף המנהל את הצד הלוגיסטי של הבית הוא הרב יוסף שרף, האחראי על כל ענייני המשק, הנסיעות, המסעות וההיערכות לאירועים. הוא גם היה מהגבאים הוותיקים ששימשו את מרן ה"ישועות משה" זצ"ל.
ביתו של כ"ק אדמו"ר מצאנז שליט״א
הלוגו של חסידות צאנז מבוסס על שלושת עמודי העולם: תורה, עבודה וגמילות חסדים. אך המיוחד בצאנז בראש ובראשונה הוא התורה. ביידיש אומרים: "צאנז איז תורה" (צאנז היא תורה). ההשקעה בלימוד עצומה: בחורים צעירים נבחנים על אלפי דפי גמרא עם פירוש רש"י ותוספות. זהו לב החיים בצאנז. גם בכל טיש, המרכז הוא דברי התורה כשעתיים בהם האדמו"ר מוסר שיעור מעמיק, וכך הכל נבנה סביב התורה. גם האברכים, אחוזי הלומדים בכוללים מקרב החסידות הוא הגדול ביותר. ולבעלי בתים ישנם מס' מסגרות לימוד שונות.
היסוד השני הוא תפילה, בצאנז התפילות נמשכות שעות ארוכות ומושקעת בהן כוונה רבה. יסוד זה נמשך כבר מה"שפע חיים", אביו של האדמו"ר הנוכחי, שהיה יכול לעצור בחלקים מסוימים של התפילה למשך שעה שלמה. כך למשל. ראש השנה האחרון סיימו להתפלל אחרי השקיעה וביום כיפור התפללו ברצף מעל 12 שעות.
היסוד השלישי הוא גמילות חסדים. חסידות צאנז נושאת את דגל החסד בפועל, החל מבית החולים לניאדו בנתניה, שהוא סמל לחסד, ועד לריבוי גמ"חים והנהגה במידות טובות המאפיינת את החסידות. כך גם למשל "מפעל הש"ס" ארגון הראשון בארץ שפיתח את המבחנים לאברכים עם תגמולים,פתוח לקהל הרחב ולא רק לחסידי צאנז.
המשמשים בקודש
בשנה האחרונה נפטר בצאנז הגבאי המיתולוגי הרב יצחק אייזיק מאיר זלמנוביץ' ז"ל שהיה במשך עשרות שנים איש סודו הקרוב של האדמו"ר. הרב זלמנוביץ', שהוצמד לאדמו"ר עוד בצעירותם ע"י אביו ה"שפע חיים", היה יד ימינו של הרבי בכל ענייני החסידות. בלווייתו ספד לו האדמו"ר במילים נרגשות: "נעמת לי מאוד, אחי נפלאה הבאתך לי". כיום מי שנכנס לנעליו הגדולות הוא הרב אברהם דוד שכטר, אברך תלמיד חכם אשר נכנס בשנים האחרונות לתפקידו כגבאי צמוד, הנלווה אף הוא אל האדמו"ר בעניינים רבים.
במרכז ההנהגה הצמודה לאדמו"ר מצאנז שליט״א עומדים שלושה גבאים מרכזיים: הרב אברהם דייטש, בנו הרב זאב דייטש, והרב אברהם דוד שכטר שהזכרנו.
הרב אברהם דייטש נחשב ליד ימינו של האדמו"ר. את תפקידו החל עוד בצעירותו, כאשר שימש גבאי אצל האדמו"ר הקודם, בעל ה"שפע חיים" זצוק"ל. כבר אז התלווה אליו בארה"ב ולאחר מכן בארץ, ומאז ועד היום הוא הדמות הצמודה ביותר לאדמו"ר. בידיו מופקדים כל העניינים הטכניים והמעשיים, החל מהקוויטלאך, דרך סידור כל צורכי הבית ועד לניהול סדרי הטיש, שם הוא ובנו זאב אחראים על כל הדברים הטכניים בשולחנו של האדמו"ר.
הרב זאב דייטש, בנו של הרב אברהם, מסייע באופן מלא בכל מטלות הבית ובכל סדרי היום, ומשמש אף הוא דמות קרובה ומסורה לאדמו"ר. לצד שליחותו זו, הוא מנהל בכיר בבית החולים "לניאדו" ומשמש כמנהל כספים.
בנושאי קשר עם אישי ציבור ופוליטיקאים, הכתובת המרכזית היא הרב דוב שטמר חבר מועצת העיר נתניה, והרב הרשל (צבי) רייכמן מעסקני החסידות. בענייני דוברות ותקשורת מופקד הרב יוסף יעקבוביץ הדובר הרשמי של חסידות צאנז. יחד עם זאת, החסידות ידועה בכך שאינה נוטה להתערב בתקשורת ואינה מרבה ביחסי ציבור.
בבית האדמו"ר מתקיימת קבלת קהל מסודרת, לרוב בימי שלישי ורביעי, אליה מגיעים רבים מכל רחבי הארץ. את סדרי קבלת הקהל מנהלים הרב אברהם דייטש והרב אברהם דוד שכטר, האחראים על סידור הקוויטלאך והכוונת הציבור.
בית מרן האדמו״ר מבויאן שליט״א
חסידות בויאן מתייחדת באופיה השקט המלכותי, נצר לשושלת רוז'ין הידועה. האדמו״ר נודע בענווה מיוחדת, ונמנע מכל רעש ופרסום מיותר. כמעט ולא תמצאו תצלומים רשמיים או יחסי ציבור מטעם החצר, הכל מתנהל בצניעות ובפשטות, הרחק מאור הזרקורים.
גם בנושאים ציבוריים רגישים, כדוגמת סוגיית הגיוס, נוהג האדמו״ר שלא לפרסם הצהרות פומביות. במקום זאת, מעניק לכל אחד מחסידיו הנחיה אישית בהתאם למצבו, בשקט ובדיסקרטיות.
האדמו״ר מנהל את חייו הפשוטים כאב וכבעל לכל דבר. ביתו הפרטי סגור בפני החסידים, ובתוכו הוא מקיים חיי משפחה רגילים לחלוטין, ללא גינוני כבוד או טקסיות מיוחדת. הגבאים עצמם ממתינים מחוץ לדלת, ומלווים את האדמו״ר רק מרגע יציאתו מביתו לתפילה או לאירועים רשמיים.
סגנון חייו של האדמו״ר מבויאן משקף את אהבתו לפשטות. כל האירועים הנערכים על ידו מתקיימים בצניעות, ללא הדר ופאר יתר. גם בכל הנוגע לבניית מוסדות החסידות וניהול התרומות, נוקט האדמו״ר בגישה מתונה: הוא מעולם לא חייב את החסידים בסכומים קבועים, אלא מעודד כל אחד לתרום כפי יכולתו ורצונו בלבד.
המשמשים בקודש
הגבאי הראשי של האדמו״ר הוא הרב מרדכי דוד שנייד, הנחשב לאיש אמונו הקרוב ביותר. הוא אחראי לצרכיו האישיים של האדמו״ר ומשמש גם כנהגו הקבוע. לצידו פועלים הגבאים הרב בערל רבינוביץ׳ והרב אשר פריזנט, האחראים על קבלת הקהל ועל סדרי היום של האדמו״ר.
לצד הגבאים הקבועים משמש גם הרב נחמן פריזנט מקרובי האדמו״ר, הנמנה אף הוא על המעגל הקרוב של המשמשים בקודש ומסייע בעבודת הקודש השוטפת.
בימות החול נוהג האדמו״ר להתפלל בבית הכנסת הקטן שברחוב בר גיורא, שם מתנהלת גם קבלת הקהל באופן תדיר. הגבאים דואגים לסדרי המקום ולקבלת הפונים, וכן להעברת השאלות המתקבלות לאדמו״ר ולהחזרת התשובות אל השואלים.
הבית מדרש המרכזי של החסידות, שברחוב מלכי ישראל בירושלים, נפתח בעיקר בשבתות ובמועדים, שם מתקיימים התפילות המרכזיות עם המוני החסידים.
בית כ"ק האדמו"ר מסלונים שליט"א
חסידות סלונים הינה מהחסידויות הגדולות בישראל המונה קרוב ל2500 בתי אב, כאשר האדמו"ר שליט״א הינו זקן האדמו"רים כיום, חסידות מיוחדת ושקטה השומרת על פרופיל נמוך אינה מנסה להתבלט ולייצר כותרות, האדמו"ר שליט"א עושה הכל מתוך עבודת ה' אמיתית וטהורה ובהצנע לכת, האדמו"ר מתמקד בעיקר בבני הקהילה, וזאת הנהגה שונה מאביו מרן "הנתיבות שלום" זצ"ל שהתעסק רבות בענייני הציבור והוביל מהפכות ביהדות החרדית של אותם ימים.
אחת הנקודות המרכזיות שמאפיינות את חסידות סלונים הם העסק מקדושת השבת האדמו"ר מחדד תדיר לחסידים שהדרך להצליח בעבודת השם היא באופן של 'טעמו וראו כי טוב השם' שהכל יעשה בנעימות ובחיבור אמיתי, בכל ליל שבת מיד לאחר התפילה יש טיש מיוחד כאשר כל החסידים יושבים יחד עם האדמו"ר ומתחברים לקדושת ואוירת השבת.
כחלק מהמפעל העצום של החסידות ניתן למצוא נקודה מעניינת שהאדמו״ר מוביל בשנים האחרונות מהפכה של חסד, והוא הארגון המיוחד "אהבה ואחדות", הארגון מעניק מענה מקיף לכל משפחה המתמודדת עם אתגרים רפואיים מכל סוג שהוא, בין בנושאים הרפואיים ובין כלכליים ורגשיים. המערך כולו מתנהל ברמה כה מרשימה, עד שחסידויות רבות אחרות מגיעות כיום ללמוד מקרוב את שיטת הפעולה והניהול של החסידות. הביטוי הידוע שנשמע בקרב החסידים הוא: "אם כבר נגזר על מישהו להיות חולה, שיזכה להיות חסיד סלונים".
מאות משפחות מקבלות סיוע מלא החל מבישול ואספקת אוכל מוכן עד הבית, דרך צי רכבים מתנדבים בכל עיר, שמסיעים חולים לטיפולים רפואיים, ועד ביקורי חולים, עזרה בציוד רפואי מותאם, ואף התקנת כורסאות נוחות בבתים למען החולים. כל זאת תוך ליווי אישי, לב פתוח, ומערך חסד שאינו מותיר איש מאחור.כך נוצרה תופעה מרגשת לראות אברכים עוזבים עבודה באמצע היום כדי להסיע חולה לטיפול, אחרים קמים לפנות בוקר להביא ארוחה לבית חולים, ובכל יום שישי עשרות מתנדבים מסייעים לחולים ולמשפחותיהם.
האדמו"ר עצמו מפקח מקרוב על המערכת, שואל, מתעניין, מעודד ומחדיר רוח חיים בעשייה. באחת הפעמים, כשהפתיע את חברי הנהלת הארגון ונכנס לפתע לאספה, הביט בהם ואמר ביידיש: "אַבער מיט אַ פייער!" (עם כל הכח).
המשמשים בקודש
הגבאים הותיקים בחסידות הם ששימשו עוד את ה"נתיבות שלום" זצ"ל, הרב שמואל דייטש, וכן הרב בנימין וקסלשטיין, והם המשיכו אצל האדמו"ר שליט"א עד עצם היום. לרב וקסלשטיין יש פגישה יומית עם האדמו"ר ששם הם עוברים יחד על כל ענייני החסידות הפנימיים. כיום נכנס לשמש בקודש, בן הזקונים של האדמו"ר הרה׳׳צ ר׳ מרדכי ברזובסקי, שהוא גם כן מנווט ומנהל את הפעילות הציבורית ומוסדות סלונים בכל הארץ, הוא למעשה יד ימינו של האדמו"ר בכל דבר.
המשב"ק הצמוד ביותר לאדמו"ר הוא נכדו הרב יעקב יצחק וייסבלום אשר נכנס גם הוא בשנים האחרונות, והוא דואג לכל צרכיו האישיים של האדמו"ר, הוא אינו מתעסק בנושאים הציבוריים, נקודה מעניינת שהוא גם כן חתנו של דודו הרב מרדכי ברזובסקי בן הזקונים.
האדמו"ר מקבל כל יום בחדרו קהל מכל רחבי הארץ לעצה וברכה, מי שאחראי על קבלת הקהל הוא הרב יוסף לוריא. האדמו"ר אינו יוצא לאירועים בשנים האחרונות כך שאין תפקיד רשמי של נהג, מעל 25 שנה שהאדמו"ר לא שבת מחוץ לירושלים, בעיתים נדירות שיש נסיעה כל שהיא מי שלוקח את האדמו"ר הוא הרב אברהם טננהויז, אשר שימש בבחרותו כ"הויז בחור" של האדמו"ר הנת׳׳ש.
לחסידות אין דובר ואין מערכת של תקשורת, החסידות מתנגדת לפרסום ולהוציא לחוץ את הנעשה בפנים.
מוסדות החסידות
שיטת הניהול בסלונים עובדת בצורה שונה מהרבה חסידויות. בעוד שבחצרות רבות קיימת הנהלה מרכזית אחת שמרכזת את כל המוסדות, הרי שבסלונים כל קהילה פועלת כיחידה עצמאית לכל דבר, עם הנהלה ומערך כלכלי משל עצמה.
לכל עיר יש את “המנהל מוסד” המקומי, וכל ישיבה, תלמוד תורה, כוללים וכו' מתנהל בנפרד, כאשר מלמעלה האדמו״ר שליט״א מעניק את ההכוונה, הגיבוי והמעטפת, דבר זה גורם לכל מנהל לקחת אחריות מלאה ולהוציא את המקסימום מהמערכת שלו, השיטה הזו מוכיחה את עצמה היטב גם מבחינה כלכלית, כשכל מוסד מגייס בעצמו, בלי להסתמך על קרן מרכזית, נוצרה תחרות בריאה. כל אחד רוצה להצליח יותר וכך כולם מרוויחים.
הישיבה הגדולה
גולת הכותרת של סלונים היא הישיבה הגדולה בירושלים, הנחשבת כיום לישיבה החסידית הגדולה בארץ, הישיבה ממוקמת ברחוב סלנט בירושלים באותו מתחם ממש של מוסדות החסידות, כך שבסלונים נוצר חיבור ישיר בין הבחורים לאדמו״ר, שקורן מאושר לצאת ולהביט בבחורים השוקדים על תלמודם, שורש החיבור הזה נעוץ עוד בתקופת מרן ה"נתיבות שלום" זצ"ל, שבנה את סלונים דרך הישיבה.
