לאחר פגרת הקיץ, מושב החורף של הכנסת ה-25 נפתח היום (שני) בסערה ובמהומה, שהתמקדה בעימות חזיתי בין יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, לבין מערכת המשפט.
המהומה החלה עוד לפני הנאומים: יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, החליט באופן חריג להזמין את נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, לפעילות המליאה כשופט רגיל ולא בתפקידו כנשיא. כאשר פנה אוחנה לעמית בקריאה "שופט בית המשפט העליון", במקום "נשיא בית המשפט העליון", פרצה סערה: חלק מחברי האופוזיציה עזבו את הישיבה כמחאה, ואחרים הוצאו מהמליאה.
בנאום הפתיחה שלו, תקף אוחנה בחריפות את מערכת המשפט ואת מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, בטענה שהם פוגעים באופן חסר תקדים בדמוקרטיה ובריבונות הציבור.
"אני אומר מתוך דאגה עמוקה לדמוקרטיה ולמעמדה של הרשות המחוקקת: רמיסת הכנסת על ידי מערכת המשפט, היא פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית", הצהיר אוחנה. הוא הסביר כי הפגיעה אינה בנבחרי הציבור, אלא ב"ריבון" – הציבור שבחר.
יו"ר הכנסת מתח ביקורת ספציפית על מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, שלדבריו "פועל ללא כל חוק המגדיר את סמכויותיו, ואלה הולכות ומתרחבות". הוא טען כי מוסד זה "מכרסם במעשיו בבחירה הזאת".
אוחנה התייחס גם לשיא המשבר: "התהליכים הללו הגיעו לשיאם, עם ביטולו של חוק יסוד בישראל," והוסיף: "סמכות שמעולם לא ניתנה למערכת המשפט בחוק, אלא היא לקחה לעצמה, ועוד הגדילה לעשות את המעשה חסר התקדים הזה – בזמן מלחמה."
יו"ר המחנה הציוני לשעבר וכיום נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שינה את נאומו המתוכנן ותקף את יו"ר הכנסת והקואליציה, כאילו היה אחרון חברי האופוזיציה. "תראו, היה לי נאום מוכן, אבל זהו רגע מאוד מאוד חשוב בחיינו, והלב שלי שותת דם . הלב שלי שותת דם, מכיוון שיש הבדל בין ויכוח עקרוני, שהוא בוודאי לגיטימי, ויש בו דעות לגיטימיות, לבין חוסר נימוס, פגיעה בכבוד האדם, פגיעה בכבוד הרשויות אחרות, ופגיעה בכבוד שופטי ישראל.
ואני אהיה לפה לשופטי ישראל, מכיוון שלדעתי, כשאנחנו קוברים היום שני לוחמים גיבורים, כשאנחנו קוברים היום חטוף ששב מהשבי, כאשר אנחנו פוקדים בתים של משפחות שכולות יום יום, אנחנו לא יכולים להתעלם לאן אנחנו גוררים את עצמנו כאומה, חונקים אחד את השני ונוהגים בחוסר כבוד, ואני לא מוכן לקבל מצב של חוסר כבוד בסיסי, כשעם ישראל, במקום להתעסק בנושאים הבאמת חשובים, מתעסק בהאם יוזמן נשיא בית המשפט העליון או לא, ותחת איזה תואר.
ואני אומר לך, אדוני נשיא ועת המשפט העליון, אני מקבל אותך בברכה. אני רוצה לומר שהגיע הזמן, הגיע הזמן, הזמין הזמן לברר את הסוגיות האלה לעומק. אם אנחנו מדברים על פסילת חוק, בוודאי צריך לקבוע מה הם הכללים לפסילת חוק. שבו ותחוקקו את חוק יסוד החקיקה.
אבל אין בין זה לבין חוסר נימוס בסיסי ושבירת קודים ומסורות שנמשכות עשרות שנים? ואני דורש מכולם לשבת ולדבר, ותאמינו לי, אני מקדיש שעות וימים, כולם יודעים את זה, לניסיון להגיע להבנות בין המערכות הללו. וזה קשה, קשה משאול, כי לכל אחד יש את אותו בייס מדומה.
אז אני רוצה לומר לכם, אנחנו ברגע המבחן, אנחנו בשנת בחירות,. אפשר לנהוג באיפוק, בנימוס, באחריות, או אפשר להמשיך להוציא את העיניים אחד לשני, כשלוחמנו נמצאים שם בעזה, ומשפחותיהם נמצאות בעורף. אז אני זועק פה לשמיים ואומר לכולם, די." דברי הרצוג.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עלה לאחר מכן גם הוא לדוכן הנואמים ופתח את נאומו הראשון למושב בהתייחסות למתיחות סביב נשיא בית המשפט העליון. נתניהו אישר את מעמדו של עמית, אך השווה את העובדה הזו למעמד הממשלה והכנסת הנבחרות.
"נשיא בית המשפט העליון הוא יצחק עמית, זו עובדה, אבל אמרתי והוספתי – אני ראש ממשלת ישראל ואלה שרי ממשלת ישראל – גם זו עובדה! ואלו חברי כנסת ישראל, וגם זאת עובדה", קבע נתניהו.
בסיום דבריו, פנה נתניהו לנשיא המדינה יצחק הרצוג ואמר: "את העובדות האלו צריך להכיר מכל צד – ולא רק מצד אחד. איך אומרים? עוד חזון למועד". נתניהו הדגיש למעשה כי ההכרה הדדית במעמד הרשויות היא המפתח.
