ראש הישיבה מדבר: ההסבר האמיתי על אי גיוס בני הישיבות

בעקבות סוגיית גיוס בני הישיבות שממשיכה לעורר מחלוקות ומתח בציבור החרדי והכללי, הוקם מיזם חדש 'מפיהם' – שמטרתו להביא את דברי גדולי הדור ומנהיגי הישיבות ישירות לציבור – ללא תיווך, פרשנות או אינטרסים ואשר מאפשר לראות את השקפת התורה באופן ישיר, כפי שהיא מועברת מדור לדור.

בפרק הראשון מתוך עשרות פרקים מפיהם של מרנן ורבנן ראשי הישיבות שליט"א, הגאון רבי ישראל לנדא, ראש ישיבת 'היכל יצחק', מתייחס לסוגיית הגיוס בגובה העיניים ובמבט היסטורי רחב. לדבריו, נושא הגיוס או אי-הגיוס של בחורי הישיבות הוא אחד המורכבים והטעונים ביותר במערכת היחסים בין הציבור החרדי לשלטונות ולחברה הישראלית בכללה.

"רבים אינם מודעים לכך שהפרשה הזו התחילה כבר במלחמת השחרור", מסביר הרב לנדא. "ירושלים בשנת תש"ח הייתה תחת מצור, העיר העתיקה נפלה וחלקים גדולים מהמזרח נשארו בשליטת הירדנים שנים רבות. המפקדים הצבאיים דאז התחננו בפני הרבנים וראשי הישיבות לשחרר את הבחורים, אך הם סרבו בנחרצות, מתוך ההבנה שתפקידם של בחורי הישיבה הוא לשבת וללמוד, והגנת הארץ תלויה גם בלימוד התורה".

ראש הישיבה הוסיף והביא מקורות מהירושלמי במסכת חגיגה, שם נאמר כי הסיבה לחורבן ערים בארץ ישראל היא העדרם של לומדי התורה – "שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים". לדבריו, "כאשר באו תלמידי רבי לבדוק מי הם 'שומרי העיר', הראו להם את השומרים החמושים, והם השיבו: אלה אינם שומרי העיר – אלא מחריביה. שומרי העיר האמיתיים הם הסופרים והמלמדים, אלה שמחזיקים את התורה".

הרב לנדא סיכם ואמר כי הדברים שנכתבו בירושלמי לפני אלפיים שנה נכונים גם כיום: "אם השם לא יבנה בית – שווא שקד שומר עליו. כל מי שמחובר לעולם התורה, כל מי שיושב ולומד, הוא זה שמקיים את העולם ומגן על עם ישראל. זהו היסוד, והוא נכון בכל דור ודור".