ט"ו בחשוון ביום היארצייט של אחד מגדולי הדור בדורות האחרונים, מרן הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ זצ"ל, הלא הוא החזון איש, נחשף סיפור אישי השופך אור נוסף על ענוותנותו והנהגתו יוצאת הדופן. העיתונאי שילה פריד חושף את הקשר המיוחד בין החזון איש לבין סבו (מצד אביו), נער צעיר וחילוני, יתום מהשואה.
סבו של פריד, שהתייתם מאביו בשואה, עלה לארץ בגיל 13 והחל מיד לעבוד כדי לפרנס את אמו. מדי לפנות בוקר, בדרכו לעבודה, פגש בקביעות דמות חרדית מבוגרת שערכה הליכת בוקר באותה השעה. הרב המבוגר, שזיהה ככל הנראה את מצוקתו של הנער היתום, "אימץ" אותו אליו. מדי יום היה שואל לשלומו ושוחח עמו בהקשבה מלאה. למרות שהנער לא היה דתי, הקשר ביניהם התהדק, וסבו של פריד מצא ברב כתובת לשיתוף ושיחה אישית.
נקודת המפנה הגיעה כשיום אחד שאל הנער את האיש החרדי: "יתכן שהייתה תמונה שלך בעיתון?". תשובתו של הרב העידה יותר מכל על גדלותו וענוותנותו: "לפעמים אני מדבר על בן גוריון וכותבים על זה" ענה האיש בפשטות.
רק בדיעבד, נחשפה התמונה המלאה: אותו איש צנוע, שהקדיש מדי בוקר את כל לבו לנער יתום השואה, היה מרן החזון איש זצ"ל. מנהיג הדור, שהיה מוקד עלייה לרגל, ראה את הנער שנדרש לפרנס את משפחתו מגיל כה צעיר, וברגישותו ובצניעותו הבלתי נתפסת העניק לו את התמיכה האישית לה נזקק, מבלי לחשוף את זהותו המרכזית.
