חברי קיבוץ בארי הצביעו היום (ראשון) בעד הריסת כל הבתים שניזוקו באורח קשה בטבח הרצחני שהתרחש בשמחת תורה ב-7 באוקטובר, וזאת במסגרת תהליך השיקום של היישוב. אולם החליטו להשאיר בית אחר לזיכרון, בהחלטה שהתקבלה ברוב של 196 מול 146 קולות, הוחלט להרוס כ-100 בתים שנפגעו במתקפה, ולבנות במקומם מחדש.
האלטרנטיבה שעמדה על הפרק הייתה שימור הבתים הפגועים והנצחתם כחלק מהזיכרון הלאומי. אולם, בין הנימוקים המרכזיים להריסה עלו הקושי הגדול של החברים לשוב למקום המזכיר באופן יומיומי את הטראומה הקשה, וכן הקושי הפיזי לנהל שיקום בעוד מבקרים רבים מגיעים למקום ופוגעים ברצף החיים.
בטבח שהתקיים בקיבוץ בארי נרצחו 99 מחברי ותושבי הקיבוץ, ו-30 מתושביו נחטפו לרצועת עזה. בנוסף, חמישה מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, בהם הרבש"ץ, נהרגו במהלך הקרב.
תושב הקיבוץ, אבידע בכר, התייחס להחלטה בראיון בכאן רשת ב והבהיר את עמדת הקהילה: "הסוגיה האמיתית האם קיבוץ בארי אחראי לזיכרון הלאומי של מדינת ישראל. אם היא כן – אז ברור שצריך להשאיר. התשובה היא כנראה לא. בארי לא אחראית לזיכרון הלאומי של ישראל. ישראל צריכה להקים את יד ושם הבא בעוטף עזה, לאו דווקא בתוך היישוב".
בכר הדגיש את הצורך של הקהילה להסתכל קדימה: "אנחנו בסוף רוצים לקיים שם תקומה, חיים, לגדל ילדים". הוא הוסיף בחריפות: "אנחנו לא ניתן לכל אחד לספר את הסיפור של בארי. זה כבר קורה. כל אחד מספר את הסיפור שלו. בינינו, המדינה לא רוצה לשמור את זה. השם של 'חרבות ברזל' כבר השתנה, לא?".
