בתוך עולם של רעש, הסחות דעת ומרוץ אינסופי, וינר חוזר עם מסר שקט, אך עוצמתי: גם בגיל צעיר מותר ורצוי לחלום בענק, וחשוב לזכור שיש תמיד למה ועל מי להישען.
"מגדלור" אינו רק פנס שמאיר מרחוק; הוא המצפן הפנימי שאליו נושאים עיניים כדי לוודא שהכיוון נכון. השיר, בוגר ואמיץ, נושא אמירה אישית וכנה: "בוא, אני לא מאיר בשבילך, אני מאיר איתך".
שי וינר, גדל כנער חרדי, ומביא עמו בשורה חדשה למוזיקה האמונית. הוא מציע שיר שחוצה גבולות, קהלים ומגזרים, ומזמין את המאזינים לשותפות בחיפוש האמת, במקום להציע אמות מידה חיצוניות או תקווה זרה.
השיר נכתב על ידי צמד הכותבים רמי לב ונועם לב, שהצליחו לתרגם את המסר המאיר של וינר, למילים ש נוגעות בלב. הלחן המרגש והעוצמתי, גם הוא של רמי לב, עטוף בעיבוד מוזיקלי נוסטלגי של המעבד דניאל חן, המזכיר בצליליו את שנות ה-60 הקלאסיות, ומוכיח שמהמצפן תמיד היה שם – צריך היה רק להסתכל.
"עם האור שבתוכי אל המגדלור שלי ואתה נמצא שם להאיר לי את הדרך במי אבטח אם לא בך? ידיים מלאות בברכתך".
"המגדלור שלי" הוא קריאה לפעולה מעשית: הרמת העיניים בזמנים של בלבול, בחירה בשותפות על פני בדידות, ואמונה בלתי מתפשרת גם בתוך הסערה. שי וינר ממשיך להוכיח שגם בגיל צעיר ניתן להתמודד עם שאלות גדולות של החיים , בעומק אמנותי ובשלות רגשית.
