היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, שהדחתה הוקפאה בידי בג"ץ, ממשיכה בניסיונותיה לחרחר מלחמה וריב בתוך הקואליציה ובכך להביא לפירוקה, אולי בטרם היא תודח או שתיחקר בפרשת הפצ"רית ותאלץ לצאת לנבצרות.
הערב, שיגרה היועמ"שית חוות דעת ליו"ר ועדת חו"ב ח"כ בועז ביסמוט, בניסיון להתערב במהלך החקיקה של חוק הגיוס החדש העוסק בשילוב תלמידי ישיבות, ובכך למעשה לנסות ולהכשיל את המתווה המקודם על ידי הממשלה. מהלך זה מגיע בתוך שבוע בלבד מאז שיועמ"שית הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, הבהירה כי מוקדם למסור חוות דעת רשמית על החוק, משום שהדיונים בוועדה עדיין נמשכים וצפויים בו שינויים, אך כאמור, ליועמ"שית אצה את הדרך.
עמדת הייעוץ המשפטי, שהוגשה ליו"ר הוועדה חה"כ בועז ביסמוט, הציגה עמדה ראשונית "על דעת היועצת המשפטית לממשלה" שאינה משתמעת לשתי פנים, כשהיא קובעת כי המתווה הנוכחי "רחוק מלעמוד באמות המידה המשפטיות הנדרשות: פגיעתו בשוויון – קשה, הוא אינו מקדם תכלית ראויה, ורכיביו אינם עומדים במבחני המידתיות החוקתיים."
לטענת היועמ"שית, המציאות הביטחונית שנוצרה מאז אירועי 7 באוקטובר 2023, שבה "המלחמה הגדילה מאוד את צרכי כוח האדם של הצבא" והגבירה את נטל השירות, מחייבת הסדר שונה לחלוטין. בחוות הדעת נטען כי המתווה המוצע "לא רק שאין בה כדי לקדם את גיוסם של בני הציבור החרדי לשירות צבאי, אלא טמון בה תמריץ שלילי לגיוס ואף עיגון לטווח הארוך של חוסר השוויון בין הציבור המשרת לבין הציבור שאינו משרת והחרפתו".
לדבריה, החוק למעשה "מסיג לאחור את הכלים העומדים כיום לרשות הממשלה והצבא" ואישורו במתכונת זו יביא לכך ש-"אישור הצעת החוק במתווה הנוכחי לא יאפשר עוד לאכוף את החוק על אלפי תלמידי הישיבות שהוכרזו משתמטים, ותוקפם של עשרות אלפי צווי ההתייצבות שהוצאו יפקע". המשמעות המיידית של אישור החוק, לפי עמדתה, היא כי "הסנקציות האישיות שקיימות היום לעידוד גיוס לצה"ל, הנובעות מחובת הגיוס האישית הקיימת כיום – יתבטלו כלא היו."
מעבר לביטול כלי האכיפה הנוכחיים, היועמ"שית תקפה בחריפות את כוונת החוק לאפשר ביטול רטרואקטיבי של צעדים משפטיים שננקטו. החוק, לדבריה, "מציע לבטל, רטרואקטיבית, את הצווים שהוצאו; את כתבי האישום שהוגשו; את ההליכים המתנהלים; ואף לבטל עונשים שנפסקו כבר כנגד בני הציבור החרדי שלא התייצבו… ובלבד שיצהירו כי הם עמדו בתנאי-הדח"ש מיום 1.7.2023 ועד מועד חקיקתו של הנוסח המוצע". לדברי היועמ"שית, החקיקה אינה עומדת במבחן החוקתיות ובנוסף ההצעה "סוללת את הדרך להשיב על כנה את התמיכה במוסדות הלימוד התורניים ואת הזכאויות וההטבות השונות של תלמידי ישיבה חבי גיוס שנשללו לאורך השנה וחצי האחרונות" , באופן המנוגד לעקרון המשפטי לפיו "לא ייצא חוטא נשכר".
בנוגע להיבט התהליכי שבו מקודמת הצעת החוק, נכתב במפורש כי "הצעת החוק מטעם יו"ר הוועדה אינה פרי עבודה ממשלתית. התיקונים שנערכו בהצעת החוק אינם מבוססים על עבודת מטה מקצועית ממשלתית עדכנית, היא אינה מבטאת מדיניות ממשלתית מבוססת, אשר למעשה לא גובשה." בשל כל הכשלים הללו, סיכמה היועצת המשפטית כי "לא די בתיקונים נקודתיים בהסדר המוצע כדי להביאו לעמידה באמות המידה הדרושות, אלא נדרשת רביזיה יסודית", המבוססת על הנחת יסוד שבה "חובת הגיוס השוויונית והאחידה" חלה על כולם, ו-"נדרשים שינויי עומק."
