ויכוח סוער וטעון התנהל הבוקר (שלישי) בוועדה מיוחדת בכנסת, שדנה בדוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית וניהול תקציבי מלחמת "חרבות ברזל". במוקד העימות: השימוש ביתרות המט"ח העצומות של ישראל והאחריות על עלויות גיוס החוב של המדינה.
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, תקף בחריפות את מדיניות בנק ישראל וטען כי אי-השימוש ברזרבות המט"ח גרם נזק למשק: "בבנק ישראל יושבים 220 מיליארד דולר – שהם כ-750 מיליארד שקל. הכסף הזה הוא של עם ישראל, ובנק ישראל מחזיק בו כנאמן. בשעת חירום, לא צריך לשמור כסף בצד כשבמקביל אנחנו הולכים לשוק ומלווים כספים בריביות יקרות. בנק ישראל יצר 'חומה סינית' וקבע הפסדים של עשרות מיליארדי שקלים."
לדברי שמחון, הבנק "נמנם" כאשר הפער בין התשואות הגיע ל-2%, והוא לא התערב בזמן: "בנק ישראל לא התערב וגייסנו כסף במחיר גבוה מדי וזה פגע בדירוג האשראי שלנו… בנק ישראל הפסיד עשרות מיליארדי שקלים לעם ישראל כשיש הזדמנות למכור את הדולרים."
פרופ' שמחון אף הזכיר את קרן העושר: "יש לנו גם את קרן העושר שיש בה הגדרה שבשעת חירום ניתן למשוך ממנו ושם אין בעיה בירוקרטית כמו שבנק ישראל חושב שיש אצלו. בקרן העושר בשנת 2030 יהיה כבר 30 מיליארד שקל."
מימי רגב, מנהלת יחידת שוק הכספים בחטיבת השווקים של בנק ישראל, דחתה את הטענות מכל וכל והדגישה כי תפקוד הבנק תרם ליציבות: "שוק המט"ח הגיב בצורה טובה מאוד בזכות תפקוד בנק ישראל. כבר בבוקר יום שני, יום המסחר הראשון אחרי ה-7 באוקטובר, הבנק יצא עם תוכנית למכירת מט"ח שהרגיעה את השווקים. ההצהרה שחלק מהכסף 'אבד' רחוקה מהאמת – בנק ישראל מפרסם בשקיפות מלאה את כל השקעותיו."
רגב הבהירה כי יתרות המט"ח אינן חלק מתקציב המדינה, וכי החוק אוסר על העברת כסף ישירה לממשלה למימון פעילותה. היא ציינה לחיוב את פעילות הממשלה: "הממשלה מימנה את עצמה בצורה מרשימה בשוק המקומי והבינלאומי. יתרות המט"ח הגבוהות הן אלו שתומכות בדירוג האשראי של ישראל בעיני העולם."
