ברקע המשך הדיונים אודות חוק הגיוס, בוועדת חו"ב של הכנסת, שוררת הסכמה רחבה של גורמי המקצוע החל מצה"ל ועד משרד החינוך, לפיה יש להשאיר על כנו את סעיף מי הוא חרדי.
בהצעת החוק נקבע כי ההגדרה של מי הוא חרדי לצורכי גיוס מבוססת על קריטריון חינוכי: "מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18 במשך שתי שנות לימוד לפחות במוסד חינוך חרדי".
נציג צה"ל, שי טייב: "התקיים כאן דיון האם לצמצם את ההגדרה, לדרוש שלוש שנים בגילאי 14-18 במקום שנתיים ואמרתי שאם ההבדל איננו דרמטי, יש ערך ממשי בשימור ההגדרה הקיימת, משום שהיא מאפשרת רציפות ומעקב אחרי הנתונים לאורך השנים".
נציגת משרד החינוך, עו"ד מרים גראזי רוזנבאום: "המידע, בהתאם להגדרות שייקבעו בחוק, יועבר בצורה מסודרת. באשר לסוגיית הלימודים בגילאי 14-18, זו למעשה ההגדרה שהייתה נהוגה עד היום".
גם נציג משרד הביטחון, קובי בליטשטיין תמך בכך ואמר: "עמדתנו היא שיש להותיר את ההגדרה הנוכחית של מי הוא חרדי. ההגדרה הזו יוצרת איזון: חרדי שלמד שנתיים בגילאי 14-18 וכבר אינו נמנה על המגזר, עדיין נספר כחרדי. לעומת זאת, צעיר שחזר בתשובה בגיל 18 ומתגייס, לא ייספר כחרדי".
עוד אמר: "מעבר לכך, יש כאן שני טעמים נוספים: הראשון, שמירה על רציפות והשוואתיות בין השנים, כפי שציין גם שי טייב והשני התאמה להגדרות הנהוגות גם בנציבות שירות המדינה".
