היועמ"שית לממשלה ואנשיה, ממשיכים כצפוי להערים קשיים נגד כל יוזמה שמקדמת הקואליציה והממשלה. הפעם בחסות הקמת ועדת חקירה לאומית, שמקודמת באמצעות חקיקה שמוביל ח"כ אריאל קלנר (הליכוד).
בחוות דעת מקיפה ומנומקת שנשלחה לשר המשפטים יריב לוין, רגע לפני כינוס הוועדה שצפויה לדון במנדט שיוענק לועדת החקירה, קובע הייעוץ המשפטי לממשלה כי ההצעה "חותרת תחת התכלית בעלת החשיבות יוצאת דופן של חקר האמת והפקת לקחים מלאים ביחס לאירועי השבעה באוקטובר". המסמך מדגיש כי אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם מתאפיינים ב"צבר נסיבות ייחודי, קיצוני, וחסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל" , וכי ועדת חקירה ממלכתית היא "באופן מובהק הכלי המתאים הקיים בדין לחקירת היבטי הליבה" של האירועים.
למרות שהחוק אינו מחייב הקמת ועדת חקירה, היועמ"שית וצוותה טוענים כי הצעת החוק מבקשת לסטות מהמנגנון הקבוע בחוק ועדות חקירה משנת 1969, שנועד להבטיח חקירה עצמאית ובלתי תלויה. בייעוץ המשפטי טוענים כי "הצעת החוק מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים במישורים שונים" וכי המנגנון המוצע "אינו פרי של עבודת מטה מקצועית, אלא של שיח פוליטי בהובלה של ראש הממשלה ובשיתוף סיעות הקואליציה". עוד נטען כי מדובר בהצעת "חוק פרסונלית", אשר "התפורה למידותיה של הממשלה והקואליציה הנוכחיות".
אחד ממוקדי הביקורת המרכזיים בחוות הדעת נוגע לאופן מינוי חברי הוועדה. בעוד שהחוק הקיים קובע כי נשיא בית המשפט העליון הוא הממנה את חברי הוועדה כדי להבטיח את אי-תלותה, הצעת החוק מבקשת להעביר את השליטה במינויים לידי גורמים פוליטיים בכנסת. הייעוץ המשפטי מזהיר כי "המתווה יוצר פוליטיזציה של הוועדה" וכי קיים "חשש ממשי שהשיקולים הפוליטיים ידרסו את השיקולים המקצועיים החיוניים לחקר האמת". המסמך אף מצטט את שר המשפטים לשעבר, יעקב שפירא, שהדגיש בעבר כי "אסור שהציבור יחשוב שהממשלה הקימה ועדת חקירה בהרכב הנוח לה".
מעבר לסוגיית ההרכב, חוות הדעת מתייחסת בחומרה לניסיון הממשלה לקבוע את תחומי החקירה באמצעות ועדת שרים מיוחדת. נטען כי "קיים חשש כבד כי ועדת השרים תסיג בדרך זו את גבולה של ועדת החקירה ותפגע בעצמאותה וביכולתה להגיע לחקר האמת". בייעוץ המשפטי מסכמים כי הצעת החוק היא דוגמה לכשל של "הפרדת הרשויות", שבו הממשלה רותמת את הכנסת כדי "לעקוף את המסלול המתחייב לבדיקת אירועי השבעה באוקטובר, ולייצר נתיב שמשרת את האינטרסים הפרסונליים והפוליטיים של הממשלה וחבריה". לפיכך, עמדת הייעוץ המשפטי היא כי "אין מקום שהממשלה תתמוך בהצעת החוק, ותחת זאת עליה לפעול בהתאם לדין הקיים ולהקים ועדת חקירה ממלכתית".
מי שהשיב מלחמה שערה ל-"חוות הדעת" של היועמ"שית, הוא שר התקשורת שלמה קרעי שתקף: "לא ניתן ליועמ״שית המודחת ולחבר מרעיה לחמוק מוועדת החקירה. כתב המנדט מפחיד אותם וועדת חקירה שלא בשליטתם מטריפה אותם".
השר קרעי הוסיף, על פי משקל דברי יוסף לאחיו: "בְּזֹאת נִבָּחֵן. חֵי מִיָּארָה אִם יִהְיֶה כָּאן צֶדֶק וּמְשִׁילוּת כִּי אִם בַּהֲקָמַת וַעֲדַת חֲקִירָה מַמְלַכְתִּית לְאֻמִּית עַל אַפָּהּ וְעַל חֲמָתָהּ".
