כשנתיים לאחר מחדל ה-7 באוקטובר, צה"ל חושף את השינויים הדרמטיים שנערכו במטרה להבטיח כי אירוע של "מלחמה בהפתעה" לא יחזור על עצמו. במוקד המהפכה: שינוי תפיסתי עמוק בחיל האוויר, שהפך משותף אסטרטגי לשותף טקטי מלא במשימת הגנת הגבולות, כבר משלבי התכנון הראשוניים.
לראשונה מזה שנים רבות, אישר מפקד חיל האוויר את שינוי ייעוד הזרוע, כך שמעתה הוא כולל רשמית את המשימה "הגנת גבולות". כחלק מהשינוי הארגוני, "להק השתתפות ומסוקים" הפך ל"להק השתתפות והגנת גבולות", במטרה לחזק את ההגנה על הגבולות האוויריים והקרקעיים בסינרגיה מלאה עם כוחות היבשה.
בתוך כך, הוקם במטה חיל האוויר תא "עוז" – מרכז שליטה הפועל 24/7 ומיועד לתת מעטפת אווירית מהירה לכוחות בקו המגע. כדי למנוע את נתק התקשורת שנראה בבוקר השבעה באוקטובר, הותקנו טלפונים בקסדות הטייסים, וכלל הטייסות קיבלו את מספרי הטלפון הישירים של הרבש"צים בכל רחבי הארץ, לצד יצירת חמישה צירי תקשורת שונים (כולל אזרחיים) להעברת מידע בזמן אמת.
הנתונים המבצעיים של חיל האוויר כיום מציגים מציאות שונה לחלוטין מזו של ערב המלחמה. הכוננות הכללית בחיל עלתה במעל ל-250%, כאשר במערכים ספציפיים המספרים גבוהים אף יותר.
בזירת פיקוד המרכז יושמו לקחים מבצעיים משמעותיים. הוקמה עוצבת "גלעד" (96) לעיבוי ההגנה בגזרה המזרחית, והוקם מרכז אש פיקודי המשפר את המהירות והדיוק בהפעלת כוח אש. לראשונה, הוקם בפיקוד מרכז "בנק מטרות" ייעודי לחיל האוויר – יכולת שלא הייתה קיימת בעבר באיו"ש ומאפשרת תקיפות אוויריות מדויקות (כפי שבוצעו השנה נגד כ-20 יעדים בגזרה). מבצע "חמש אבנים" בצפון השומרון שימש כמודל למימוש התפיסה החדשה.
צה"ל הפך את הרחפנות לכלי לחימה סטנדרטי בדרג הטקטי. מתחילת המלחמה הוסמכו מעל 12,000 איש על רחפני איסוף, תקיפה ולוגיסטיקה. נרכשו כ-6,000 רחפני איסוף, 2,000 רחפני תקיפה וכ-1,500 רחפני הטלה. רחפנים כבדים פועלים כיום בעזה ובלבנון לאספקה ופתיחת צירים. מאות מחבלים ותשתיות טרור הושמדו בשנה האחרונה באמצעות יכולת זו בלבד.
השינויים הללו נבחנו לאחרונה בתרגיל "שאגת הארי", שדימה מלחמה רב-זירתית בהשתתפות 180 כלי טיס, ובו הותקפו כ-97 מטרות בשעה הראשונה בלבד – עדות למהירות התגובה החדשה שצה"ל מנסה להטמיע בכל הדרגים.
