מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם דוח מיוחד העוסק בפרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בישראל ואחד הגדולים בעולם. המבקר אנגלמן מתריע מפני ליקויים חמורים בהיערכות משרדי הממשלה והגופים הנוגעים בדבר. ליקויים אלה עלולים לגרום לעיכובים משמעותיים, לשיבוש חיי מיליוני אזרחים ולהתייקרות ניכרת בעלויות הפרויקט שמוערכת בעשרות מיליארדי שקלים.
הדוח נערך ומתפרסם על רקע פרסום מכרזים ראשוניים לתחילת עבודות ההקמה, לרבות מכרז למיון מקדים (PQ) של מציעים לקראת מכרז לביצוע עבודות התשתית בכל הקווים. "דוח הביקורת" כותב מבקר המדינה, "מהווה תמרור אזהרה ומצביע על ליקויים חמורים כבר עתה. כך, אחד הכשלים המרכזיים לעת הזו הוא העדר גורם מתכלל".
אומדן עלות המטרו מעוגן בחוק המטרו והסתכם, נכון ל-2025, ב-177 מיליארד שקל (כולל הצמדות). אולם סכום זה טרם אושר על ידי משרדי האוצר והתחבורה והמבקר מתריע כי כבר עתה מסתמנת האפשרות כי הקמת מיזם המטרו תעלה עד כ-12 מיליארד שקל נוספים: "הדחיות בהשלמתו גורמות לנזק של עשרות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל".
מבקר המדינה מצביע על כשל מרכזי בניהול המיזם, שכרוך לדבריו ב"אתגרים עצומים": היעדר גורם מתכלל אפקטיבי. רשות המטרו, שהוקמה בשנת 2021, מונה כיום כחמישה עובדים בלבד, וללא הנהלה יציבה. מנהל הרשות מונה באיחור של כשלוש שנים – וכיהן חודשים ספורים בלבד. "כיצד ייתכן שאין מנהל לרשות המטרו האחראית על הפרויקט?", תוהה המבקר. "האתגרים בו עצומים מבחינות רבות: עלויות בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים, שינוע אלפי משאיות כבדות בלב גוש דן, הוצאת מיליוני קוב אדמה מחפירות של 300 ק"מ מנהרות ואתגרים רבים נוספים".
בדוח נמצא כי חברת נת"ע, משרד התחבורה ורשות המטרו טרם השלימו את ההיערכות לקליטת עד 16 אלף עובדים זרים ומומחים הנדרשים לביצוע העבודות, וכן קיימים פערים בהיערכות לקליטת ציוד הנדסי ייחודי, לרבות מכונות חפירה תת קרקעיות.
בזמן עבודות ההקמה, הכבישים שלאורך מסלולי המטרו יהיו עמוסים באלפי משאיות: קידום הפרויקט יצריך צמצום נתיבי הנסיעה ותוספת של 72,000 נסיעות משאית בחודש במרכזי אוכלוסייה. אולם בביקורת עלה כי משרד התחבורה עדיין לא הקים מרכז לניהול תנועה וטרם מינה גוף שיסדיר את התמרורים לאורך תוואי המטרו.
הביקורת מצביעה גם על שלושה סיכונים כספיים מהותיים: פערים של מיליארדי שקלים בין אומדן הפרויקט לבין התקציב המאושר; קיטון צפוי בהכנסות ממסים ייעודיים כגון היטל השבחה והיטל מימון, שאמורים לממן כמחצית מעלות הפרויקט; ופערי מימון משמעותיים בתקופת הביניים עד לגביית ההכנסות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, לגביהם טרם הוצג מתווה סופי על ידי משרד האוצר.
בדוח מודגש כי פרויקט המטרו נועד לשרת 24 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים למעלה משלושה מיליון תושבים, וכי ללא הקמתו צפויים עומסי התנועה במטרופולין תל אביב להחריף באופן קיצוני. על פי מחקרים שנסקרו בדוח, בהיעדר מטרו תגיע תפוסת הרכבות הקלות עד שנת 2040 ל-150 עד 250 אחוזים מהקיבולת, והנזק הכלכלי השנתי מגודש תנועה עלול להגיע לכ-25 מיליארד שקלים.
המבקר מביע חשש כי המשק הישראלי אינו ערוך לאתגר של ביצוע קידוחי ניסוי ובדיקות מעבדה לקרקע בהיקף הדרוש לפרויקט המטרו. היצע שירותי המעבדה ושירותי קידוחי הניסוי נמוך ואינו עומד בביקוש המצרפי של המשק. אם יתממש החשש, נטען בדוח, המחסור בשירותי המעבדה וקידוחי הקרקע עלול לגרום לעיכובים בהשלמת חקירות הקרקע, ולפגיעה אפשרית בלוחות הזמנים.
אפשרות נוספת היא שהמדינה תצמצם את היקף הבדיקות בשלב פינוי שטחי המיזם שבאחריותה ותעביר את השטחים לקבלנים עם מיפוי חלקי בלבד. במצב כזה תהיה רמת הוודאות של הקבלנים לגבי תנאי השטח נמוכה יותר, וייתכן שגם זו תהיה סיבה לעיכובים בלוחות הזמנים. מיפוי חלקי עלול לגרור גם תוספת עבודות ועלויות אם יתגלו תנאי שטח בלתי צפויים.
מיזם המטרו, מסכם המבקר, הוא פרויקט לאומי ולכן הוא מחייב התייחסות מיוחדת של כלל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין, וכמו כן הוא מחייב תיאום מרבי וגיוס משאבים וקשב ניהולי ממגוון גופים במשק. על פי הערכות משרד האוצר, צפוי שהתועלת שהמשק יפיק מהפרויקט תסתכם בעשרות מיליארדי ש"ח בשנה, ואילו אי-הצלחת הפרויקט תפגע באיכות חיי מיליוני תושבים ולנזקים כלכליים של עשרות מיליארדי ש"ח.
שיתוף פעולה יעיל בין כל הנוגעים בדבר, בצד יישום ההמלצות השזורות בדוח זה, עשוי לסייע בהשלמת ההיערכות ובמעבר לשלבי הביצוע של פרויקט המטרו. לאור החשיבות והמורכבות של פרויקט המטרו, מבקר המדינה ממליץ לשרי האוצר והתחבורה לעקוב באופן הדוק אחר התקדמות הפרויקט, לרבות במסגרת דיונים עיתיים של הקבינט החברתי-כלכלי לשם איתור חסמים ביצועיים או תקציביים ומתן מענים מבעוד מועד.
