במערכת הביטחון עוקבים בדריכות ובצניעות המתבקשת אחר האירועים המטלטלים באיראן, כאשר תמונת המצב שהוצגה לדרג המדיני בסוף השבוע מצביעה על חשש כבד של המשטר ליציבות שלטונו. לפי הדיווח בגלי צה"ל, היקף המחאות נאמד כיום בכ-300 אלף מפגינים ברחבי המדינה – מספרים הגבוהים משמעותית ממחאות החיג'אב של 2022 ודומים למחאות הכלכליות של 2018. גורמים ישראלים מציינים כי נקודת המפנה חלה ביום חמישי האחרון, אז התרחבו ההפגנות מעשרות אלפים למאות אלפים – מהלך שהפתיע אף את מנגנוני הביטחון של טהראן.
למרות הדיווחים על עשרות הרוגים מירי ברחובות ומעורבות של מיליציות עיראקיות בדיכוי, בישראל מעריכים כי המשטר עדיין לא איבד שליטה ובוחר בשלב זה שלא להפעיל את מלוא עוצמתם האלימה של משמרות המהפכה. שני מהלכים מרכזיים מעידים על המצוקה בטהראן: הניתוק המוחלט של רשת האינטרנט, המקשה על גיבוש תמונת מצב מהימנה, וההחלטה להימנע כרגע מאלימות רחבה במיוחד מחשש להתלקחות נוספת.
בזווית הישראלית, השאלה המרכזית היא האם הלחץ הפנימי יוביל את איראן לייצוא המשבר דרך תקיפה נגד ישראל. נכון לעכשיו, במערכת הביטחון לא מזהים נכונות איראנית מיידית לפעולה כזו, שכן המנהיגות בטהראן ממוקדת כולה בהישרדות מבית. עם זאת, ההערכה היא כי ככל שהמחאות יגברו – בין היתר בעידוד התבטאויותיו של נשיא ארה"ב טראמפ – המשטר ילך ויחריף את צעדיו ויהפוך לאלים הרבה יותר במטרה לחנוק את המהפכה בעודה באיבה.
