החלטה דרמטית התקבלה בבית המשפט העליון, בדיון גורלי שנדמה היה כי יעמיד למבחן את עצם יכולתה של הרבנות הראשית לעמוד על משמר חומות הכשרות בישראל.
כזכור, בעתירה שהגישה חברת 'בלדי' המבקשת להפעיל מערכי שחיטה המוניים בברזיל ולייבאם לישראל, נטען כי הרבנות הראשית מונעת זאת ממנה – מטעמי כשרות. החברה ביקשה כי בג"ץ יורה על עקיפת עמדת הרבנות הראשית תוך רמיסת הסטנדרטים ההלכתיים המחמירים הנהוגים בארץ, אך שופטי בג"ץ – וילנר, גרוסקופף וכנפי-שטייניץ – הבהירו, כי מועצת הרה"ר היא הגוף המוסמך להכריע בנושא.
על פי החלטת השופטים, על מועצת הרבנות הראשית להתכנס בתוך 45 ימים ולגבש החלטה שתוגש לבית המשפט עד ליום ו' באדר תשפ"ו (23.2.2026 למניינם).
משמעות ההחלטה ברורה: שופטי בג"ץ נמנעו בשלב זה מהוצאת צו על תנאי נגד הרבנות הראשית ובחרו לקבע את מעמדה כגוף המכריע בנושאי הכשרות. זהו ניצחון בשלב הראשון של התהליך המשפטי לאחר שהרה"ר קיבלה ביסוס למעמדה כגורם המכריע הקובע את עמדת ההלכה באופן רשמי ומובהק.
בקרב מערכות הכשרות למהדרין בישראל וציבור היראים לדבר השם נרשם סיפוק אדיר עם פרסום ההחלטה. "בג"ץ הבין כי לא ניתן לכפות על מערכות הכשרות סטנדרטים חדשים ומקילים שאינם עומדים בדרישות הסף ההלכתיות והחזיר את ההכרעה לידי פוסקי ההלכה", ציינו גורמים בכירים בענף הכשרות.
בכיר במחלקת היבוא של הרבנות הראשית הבהיר מיד לאחר הדיון, כי "אנו עומדים בנחישות על דעתנו כי יבוא עופות מברזיל יפגע אנושות בכל מערך כשרות העופות בישראל. מדובר במהלך שעלול להוביל לכך שיהודים יצרכו בשר שרמתו הכשרותית מפוקפקת מיסודה. הסירוב שלנו לאשר את הייבוא נובע מתוך אחריות כבדה ומידיעה ברורה: המהלך יוביל לכך שיהודים ייכשלו בעופות שאינם עומדים בסטנדרטים של כשרות מינימלית".
לדבריו, מדובר במאבק על צביון הבית היהודי. "זוהי פרצה שתפגע בכל בית – החל מצרכני הכשרות הרגילה ועד חלילה לרמות הכשרות הגבוהות ביותר. אין אפשרות לפיקוח כשרותי הדוק ומתמשך במפעלים בברזיל כפי שאנו דורשים ואף מיישמים בארץ. לכן, סירבנו ונמשיך לסרב לאשר את היוזמה הזו, וניאבק בה בכל דרך אפשרית. לא ייתכן ששיקולים עסקיים יכניסו למקפיאים בשר שאינו עומד בדרישות ההלכה".
גורמים בכירים ברבנות התריעו כי היוזמה, המצטיירת ככלכלית גרידא, עלולה לסדוק את חומות הכשרות ולפגוע אנושות בבשר העוף המגיע לצרכן הישראלי. מומחי הכשרות מסבירים כי קיים פער תהומי בין השחיטה המבוקרת בישראל לזו המוצעת בחו"ל. בעוד שבארץ פועל מערך פיקוח הדוק ורציף תחת השגחה צמודה, הסטנדרטים בברזיל רחוקים מיכולת השליטה הנהוגה בארץ.
"שחיטת עשרות אלפי עופות ביום בברזיל שונה מהותית משחיטת בקר המתבצעת אחת לכמה חודשים, ואינה מאפשרת פיקוח הדוק", מדגישים ברבנות. "יצירת תקדים כזה תדרדר את הסטנדרטים ותשפיע לרעה, חלילה, גם על צרכני המהדרין המקפידים על קלה כבחמורה".
מעבר לסוגיית הכשרות, עולה חשש כבד לבריאות הציבור עקב הרגולציה הרופפת בברזיל, בניגוד לפיקוח הווטרינרי הקפדני בישראל. במקביל, המהלך מאיים על פרנסת כ-6,000 משפחות ביישובי הפריפריה, מעוטף עזה ועד גבול הצפון, העוסקות בתחום הפטם. מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, הדגיש בהקשר זה כי "עצמאות המזון של ישראל מחייבת חקלאות מקומית איתנה".
גורם בכיר ברבנות הראשית סיכם, כי "הניסיון להחדיר לשוק עופות ממדינות שבהן הפיקוח ההלכתי רעוע הוא פרצה שאין להשלים עמה. נמשיך לעמוד כחומה בצורה נגד הניסיונות של גורמים עסקיים לחבל בחומת הכשרות. נבטיח שכל עוף שיוצב על מדפי הקירור בישראל יהיה כשר, ללא כל פשרות".
כאמור, בשבועות הקרובים צפויה מועצת הרבנות הראשית לקיים ישיבה בה תאשרר את החלטת מחלקת היבוא ברה"ר, לאסור את יבוא העופות מברזיל מכל וכל.
