כל יסודות האמונה של עם ישראל, ובכללם י"ג עיקרי האמונה, נוסדו והתגלו לאומתנו בתקופת מצרים. בשנה שקדמה ליציאת מצרים חידש הקדוש ברוך הוא אותות ומופתים בעולם המגלים את אחדותו, את השגחתו ואת שאר עיקרי אמונתנו.
המכות הראשונות – דם, צפרדע וכינים – באו להוכיח בראש ובראשונה את יסוד חידוש העולם. בניגוד לתפיסות המוטעות הסוברות כי העולם היה קדמון ותמיד היה קיים, התורה הקדושה מלמדת אותנו כי בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. כיוון שלא היינו שם באותה ראשית, גילה לנו הבורא דרך מכות מצרים כי הוא זה שחידש את הבריאה מאין ליש.
עומק הנס במכת דם אינו בכך שהמים נצבעו באדום, אלא שהמים עצמם נתהפכו לדם, למציאות אחרת לגמרי המדיפה ריח ונוטה להתקלקל. כך גם במכת צפרדע, כפי שמבאר הספורנו על הפסוק "ישרצו המים", שמימי היאור עצמם הפכו לצפרדעים, ולא רק שהתרבו בהם צפרדעים מבחוץ. הוא הדין במכת כינים, שבה לא הגיעו כינים ממקום אחר, אלא כל עפר ארץ מצרים ממש הפך לכינים; כל גרגיר וגרגיר של עפר שינה את טבעו והיה לכינה.
גילויים אלו הם המאמתים את יסודות האמונה שלנו, שהרי רק מי שברא את הבריאה מראשיתה מסוגל להפוך חומר אחד לאחר – להפוך מים לדם או לצפרדע, ועפר לכינים. אילו היה העולם קדמון ובלתי נברא, לא ניתן היה לשנות את טבעו המוחלט.
יסוד זה מובהר במעשה ברבי חנינא בן דוסא, שבתו טעתה והדליקה את נר השבת בחומץ במקום בשמן. כשראה את צערה, אמר לה כי מי שאמר לשמן וידלוק, הוא יאמר לחומץ וידלוק. רק מי שאמר והיה העולם יכול בכל עת שירצה לצוות על הטבע להשתנות.
עלינו להתבונן רבות בפרשיות אלו כדי לחזק את אמונתנו בחידוש העולם ובכך שהבורא יתברך הוא המנהיג את עולמו בכל רגע ורגע, ולא הניחו למקרים. ככל שנתחזק בידיעה זו שהשם מנהיג את העולם לתכליתו הנרצית, כך חיינו יהיו בהירים, שמחים ומאושרים יותר.
