החזרתו של החלל החטוף רס"ר רן גואילי הי"ד אמש, לאחר 843 ימים בשבי חמאס, חתמה פרק כואב כאשר לראשונה מאז שנת 2014 אין עוד חטופים ברצועת עזה. המבצע המורכב להבאתו לקבר ישראל חשף מערכת מסועפת של הטעיות מצד ארגון הטרור, ודרמה מודיעינית שהתרחשה בחדרי החקירות של השב"כ. כפי שחשף העיתונאי דורון קדוש בגלי צה"ל, המידע על מיקומו של גואילי הוחזק ב"מעגל סוד" מצומצם ביותר של ארבעה עד חמישה מחבלים מהג'יהאד האסלאמי בלבד. פריצת הדרך הגיעה כאשר אחד מאותם מחבלים נלכד במבצע "קטיפה" לפני כחודש.
בתחילת חקירותיו בשב״כ, המחבל הסתיר את המידע וסירב לשתף פעולה עם חוקריו. בתחילה הוא שיקר – וטען שהוא לא יודע דבר ביחס לגואילי. בהמשך, שב״כ העביר אותו ״חקירות צורך״ (הפעלת לחץ פיזי) – וכך הוא החל למסור מידע. המחבל הצביע על האפשרות שייתכן שגואילי נמצא באותו ״קבר משותף״ בבית הקברות הפלסטיני אל-בטש. המידע הזה הצטרף להערכה מודיעינית כללית על מרחב סג'עיה ועל דפוס הפעולה של מחבלי חמאס להסתרת גופות חטופים בבתי קברות מוסלמיים במהלך המלחמה. בקרב מפקדים בפיקוד הדרום נרשם תסכול מסוים, שכן צה״ל פעל במהלך המלחמה בסמוך לבית הקברות הזה והיה שם עשרות פעמים; אך בניגוד לאתרים אחרים, משם לא הוצאו גופות בעבר מכיוון שלא עלה חשד ספציפי.
פרטים נוספים על התשתית המבצעית שאיפשרה את החילוץ נחשפו על ידי העיתונאי עמית סגל בחדשות 12. לפי הדיווח, לפני כ-3 חודשים פנו לוחמים למפקד פיקוד הדרום וביקשו להרחיב את הקו הצהוב כך שיכלול גם את בית הקברות המוסלמי שבו נקבר גואילי. הסיבה הייתה שהוא היווה אתר שסיכן את כוחות צה"ל לרבות מקומות מוסתרים מראייתם של הלוחמים. האלוף אישר את הבקשה והגבול הוזז, מה שאיפשר לחיילים לפעול בתוך בית הקברות ואף בבית הסמוך של בכיר חמאס עזאדין אל חדד, שם גם אותרה והושמדה מנהרה. כל זאת נעשה מבלי שהכוחות ידעו שגואילי נמצא תחתיהם.
כאשר המידע המודיעיני הממוקד הגיע, הוא הוגדר בתחילה בסבירות נמוכה, ורק לאחר שנשללו כיוונים אחרים והגיע חיזוק נוסף, אושר המבצע הסבוך. במהלך הסריקות המפרכות הוצאו כ-700 גופות מקברן ו-250 נסרקו בקפידה, עד שאותר גואילי כשהוא עטוף בשק גופות תקני של בית החולים שיפא, לבוש מדי משטרה, נעול נעלי משטרה וחגור חגורה משטרתית. הגילוי הזה הפריך סופית את המידע השקרי שהעביר חמאס דרך המתווכות, לפיו גואילי הי"ד נקבר בטעות בשל זיהוי שגוי. בפועל, הוא נקבר עם מדי השוטר שלו, עובדה המעידה על כך שחוטפיו ידעו בדיוק את מי הם מחזיקים.
