בני משפחתו של הנגיד ומחזיק התורה, הרב ווילי שטרן ז״ל מסאו פאולו שבברזיל, חשפו ברשותם מכתב אישי ומרגש ששלח בשעתו לנער צעיר שעמד לפני בר־המצווה – נער שאיבד את ידו, בדומה לשטרן עצמו שאיבד את ידו בצעירותו.
המכתב, שנכתב שנים קודם לכן ונשמר על ידי המשפחה, אינו מכתב תנחומים או עידוד מן השורה. מדובר בפנייה אישית, שקטה וישירה, של אדם שעבר אובדן והתמודדות קשה – אל נער העומד בתחילתם של חיים חדשים, מתוך שותפות גורל עמוקה.
במכתבו בוחר שטרן לפתוח בסיפור חייו שלו. הוא מתאר כיצד בגיל תשע־עשרה איבד את כל בני משפחתו בתאונות דרכים, ואת תחושת הריק והכאב שעטפה אותו באותם ימים. הוא אינו מסתיר את השבר, אך מדגיש כיצד דווקא מתוך המקום הזה נבנה כוח הרצון שהפך למנוע של חייו.
שטרן כותב כי בחר שלא לאפשר למוגבלות להגדיר את זהותו או את עתידו. לדבריו, כאשר סביבתו הבחינה בכך שהוא עצמו אינו רואה במוגבלות מחסום – גם היחס אליו השתנה. מתוך כך הצליח לבנות חיים מלאים: נישואין, משפחה, עבודה, עשייה ציבורית וקהילתית רחבה.
בהמשך מתאר שטרן את פעילותו רבת השנים – בלימוד, בעבודה, בניהול עסק מצליח ובסיוע למטרות יהודיות שונות. הוא מזכיר את זכותו להשתתף במימון הוצאת ספרי קודש במסגרת Artscroll / Mesorah Publications, וכן את פעילותו הממושכת בארגון “אפרת”, שבמסגרתה סייע להצלת אלפי ילדים.
המסר המרכזי החוזר במכתב ברור וחד: המוגבלות אינה סוף הדרך. שטרן כותב כי המשיך לחיות חיים פעילים, לאהוב, לפעול, ואף לעסוק בפעילות גופנית – מבלי לאפשר לאובדן היד להכתיב את גבולות חייו.
את המכתב חותם שטרן בפנייה ישירה לנער, מתוך הזדהות מלאה: קריאה לבטוח בעצמו, להאמין בכוחותיו, ולדעת שצפויים לו חיים גדולים, מלאים וטובים. הוא מברך אותו שיגדל לשם ולתפארת, בתורה ובמצוות, ויזכה לנחת ממשפחתו ולהצלחה בכל דרכיו.
הרב ווילי (זאב) שטרן ז״ל היה מדמויות המפתח של הקהילה היהודית בסאו פאולו: איש עסקים ותיק, נדבן ופעיל ציבור, שפעל במשך עשרות שנים למען חיזוק עולם התורה, הצלת חיים וקידום יוזמות יהודיות בארץ ובעולם. לצד פעילותו העסקית, הקדיש חלק ניכר מזמנו ומשאביו לתרומה ציבורית, ובפרט לתמיכה במוסדות תורה, בהוצאת ספרי קודש ובפעילות חסד בישראל.
לצד זאת, היה ידוע כאדם צנוע שהקפיד לפעול הרחק מאור הזרקורים, וראה בעשייה עצמה את עיקר שליחותו. דרכו זו ממשיכה גם בדור ההמשך, כאשר בניו פועלים להמשך התמיכה בעולם התורה והחסד.