פרשת הברחות הענק לרצועת עזה, שמטלטלת את המערכת הביטחונית, הגיעה לשלב מכריע עם החלטת הפרקליטות להגיש כתבי אישום חמורים ביותר נגד המעורבים. במוקד הפרשה עומדת האשמה בסעיף המוגדר כחמור ביותר בספר החוקים הישראלי – סיוע לאויב בזמן מלחמה. בין 12 החשודים המרכזיים שהוגשו נגדם כתבי אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נמצא גם בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, האלוף דוד זיני. האישומים כוללים, מעבר לסיוע לאויב, גם עבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות שוחד ועבירות כלכליות רחבות היקף.
חשיפה של אבישי גרינצייג הערב (שני) בחדשות I24 מעלה כי מאחורי הקלעים התחוללה דרמה משפטית חסרת תקדים בנוגע לסעיפי האישום. מתברר כי עמדת צוות הפרקליטים המלווה את התיק, בראשות ארז פדן, הייתה מנוגדת לעמדתו של פרקליט המדינה. חילוקי הדעות המקצועיים נרשמו, כאשר צוות הפרקליטים המטפל בתיק סבר כי מדובר בסעיף מופרך וחמור יתר על המידה. לגישתם, על אף החומרה הרבה שבמעשים, לא ניתן לבסס משפטית עבירה של סיוע לאויב בזמן מלחמה – עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא גזר דין מוות.
למרות האזהרות המפורשות של הצוות המקצועי שליווה את החקירה מתחילתה, עמדתם לא התקבלה, והסעיף החמור נותר בכתב האישום הסופי בהוראת הדרגים הגבוהים ביותר בפרקליטות. המחלוקת הזו מעוררת סימני שאלה סביב הניסיונות המשפטיים לייחס עבירות שייתכן ואינן תואמות את התשתית הראייתית, רק כדי להחמיר עם הנאשמים בתיק בעל פרופיל ציבורי כה גבוה. המאבק המשפטי בבית המשפט צפוי להיות ממושך, כאשר ההגנה צפויה להשתמש בעימות הפנימי בתוך הפרקליטות כדי לערער על עצם הגשת האישום בסעיף "הבגידה" המלחמתי.
