הקואליציה מעלה הילוך במאמצים לבצר את מעמדם של חברי הממשלה ובוחרת לקדם מחדש את "חוק בן גביר" שנודע בעבר כחוק דרעי . מדובר בחקיקה המבקשת לשנות מהיסוד את כללי המשחק הפוליטיים, כך שיתאפשר גם למי שהוגש נגדו כתבי אישום לשבת סביב שולחן הממשלה ללא חשש מפסילה משפטית. לפי התכנון, הוועדה המיוחדת לחוק צפויה להתכנס כבר השבוע לדיון טכני, ובשבוע הבא צפוי החוק, שכבר מוכן, לעלות להצבעה מכרעת בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.
הצעת החוק קובעת כי בג"ץ לא יוכל לערוך ביקורת שיפוטית על מינויי של שרים, אלא רק במקרים שקבועים בחוק, מה שיאפשר גם למי שהורשעו בדין להתמנות לתפקיד של שר. בעוד המצב כיום מאפשר לבג"ץ לערוך ביקורת שיפוטית על כלל המינויים, המשמעות המעשית של השינוי היא ששרים יוכלו לכהן תחת כתבי אישום ללא כל הפרעה. בנוסח ההצעה נכתב במפורש כי: "לא תהיה ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית לגבי כל עניין ביקורת שיפוטית, הקשור או נובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה, למעט עמידת המינוי בתנאי הכשירות הקבועים".
החוק המדובר קודם במקור בשנת 2023 לטובתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, אך נבלם בזמנו לבקשתו. כעת, החלה בדיקה פנימית בקואליציה לקידום מחודש של החוק, והפעם המוטב העיקרי הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שנגדו הוגשו עתירות בקריאה להדחתו. החקיקה אמנם עומדת בפני קריאה שנייה ושלישית, אך בשל הזמן הרב שחלף מאז הדיון האחרון, נדרש לקיים בה דיון נוסף בוועדה לפני האישור הסופי.
למרות שהחוק נועד בראש ובראשונה למנוע התערבות שיפוטית בפיטוריו או בכהונתו של השר בן גביר, השלכותיו צפויות להיות רחבות הרבה יותר. גורמים פוליטיים מצביעים על כך שהחוק ישפיע באופן ישיר גם על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל יו"ר ש"ס אריה דרעי, שכן הוא מעניק לממשלה חסינות כמעט מוחלטת מפני התערבות בג"ץ בהרכב הפרסונלי של שולחן הממשלה, ומפקיע מידי הערכאות השיפוטיות את הכוח להעביר שרים מכהונתם על בסיס עילות משפטיות שאינן מופיעות מפורשות בחוק היסוד.
