ענף התיירות בישראל מתמודד בשנים האחרונות עם מציאות מורכבת: ביטולים עונתיים, ירידה בתיירות חוץ, ועלייה בהוצאות התפעול. בתוך הסביבה הזו, יוזמות המשלבות פעילות עסקית עם פעילות חברתית הופכות לשיח גובר – אך בפועל, מעטים המיזמים שמיישמים מודל רחב היקף.
במצפה רמון פועל אחד הניסויים הבולטים בתחום. מלון הדירות “כוכב רמון” פועל בשיטה דו־שלבית: מחצית מהשנה מוקדשת לאירוח תיירותי רגיל, והמחצית השנייה לאירוח חברתי מלא. בתקופות אלו המתחם כולו מוקצה למשפחות ולקבוצות המגיעות דרך עמותות – ללא תשלום מצד האורחים.
באחד מסופי השבוע האחרונים הגיעה למקום משפחה מצפון הארץ, שבנם בן ה־9 מתמודד עם מחלה כרונית מורכבת. “אנחנו חיים בין בית לבית חולים,” סיפר האב. “פה פתאום ראינו אותו רץ במדבר, בלי עירוי, בלי בדיקות. זה החזיר לנו רגע של נורמליות”.
במועד אחר התארחה במקום קבוצה של נשים המשתתפות בתוכנית שיקום לאחר יציאה ממעגל אלימות. אחת המשתתפות סיפרה כי עצם השהות במקום שאינו מזוהה עם מערכת טיפולית – אלא עם חופשה – שינתה את התחושה. “זה לא עוד מרכז שיקום,” אמרה. “זה מקום שבו אתה פשוט אורח”.
המודל נשען על תכנון מוקדם: החודשים העסקיים אמורים לאזן את תקופות האירוח החברתי. בענף מציינים כי מדובר בגישה שאינה שגרתית. “ברמה תפעולית וכלכלית, הקצאה של חצי שנה לפעילות שאינה מניבה הכנסה ישירה מחייבת גב כלכלי וראייה ארוכת טווח,” אומר יזם תיירות בדרום.
במהלך חודשי החסד מתארחות במקום משפחות של חולי סרטן, חיילי מילואים, נשים נפגעות אלימות ומשפחות המצויות במשבר נפשי או כלכלי. הדירות מאובזרות במלואן, וכל מתקני המתחם פתוחים. אין סימון חיצוני ואין הבחנה בין אורחים.
הבחירה במצפה רמון אינה רק גיאוגרפית אלא תפיסתית. המדבר מספק מרחב פתוח ושקט שמתקשה להתקיים באזורי המרכז. עבור משפחות המתמודדות עם עומס מתמשך, המרחק מהיומיום העירוני הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה.
