המתיחות הביטחונית מול טהראן חוזרת לשולחן הדיונים, אך הפעם מהזווית הכלכלית הסוערת של מסדרונות הממשלה. במערכת הביטחון דורשים תוספת תקציב של מיליארדים בעקבות ההיערכות למערכה נוספת מול איראן, דרישה שמעוררת מחלוקת חריפה מול גורמי המקצוע במשרד האוצר. המהלך מגיע בתקופה רגישה במיוחד, כאשר התקציבים כבר גודרו מראש, אך האיומים בשטח נראים כמי שדורשים פתיחה מחודשת של הכיס הלאומי.
העימות הנוכחי יצא לאור לאחר שבימים האחרונים התקיים סבב פגישות בין בכירים במערכת הביטחון לבכירי האוצר בדרישה לתקצב במיליארדים נוספים את ההיערכות למערכה נוספת, שלא תוקצבה במסגרת תקציב הביטחון לשנת 2026. כפי שפורסם הערב (שני) בכאן חדשות, הדרישה הזו עולה חרף העובדה שאיום המערכה הנוספת מול איראן היה ברור עוד בשלבי התכנון המוקדמים. מנגד, הדרג הכלכלי לא ממהר להיעתר לבקשות; גורמים כלכליים בכירים טוענים מנגד כי במערכת הביטחון מנצלים את האיום כדי לדרוש תוספת תקציב ללא הצדקה.
כדי להבין את עומק הפער, יש לחזור להסכמות המוקדמות שהושגו רק לאחרונה. בדצמבר הגיעו משרד האוצר ומשרד הביטחון להסכמות על כך שתקציב הביטחון ל-2026 יעמוד על 112 מיליארד שקלים. הסכום שסוכם על ידי צוותי האוצר והביטחון, ואושר על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ, נמוך משמעותית ביחס לדרישה המקורית שהציבה מערכת הביטחון שעמדה על כ-140 מיליארד שקלים.
למרות הסיכומים המקוריים, נראה כי התמונה הגדולה עשויה להשתנות בהתאם להחלטות הדרג המדיני העליון. עם זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע שתקציב הביטחון יגדל בעשור הקרוב ב-350 מיליארד שקלים. נכון לעכשיו, הקרב על התקציב המיידי לשנה הקרובה נמשך, כאשר במערכת הביטחון מתעקשים כי ללא המיליארדים הנוספים, היכולת להיערך כראוי לעימות ישיר מול איראן עלולה להיפגע, בעוד באוצר חוששים מפני פריצה של המסגרות הפיננסיות שאושרו.
