דרמה משפטית ביוון: בית המשפט במדינה גזר היום (חמישי) עונשי מאסר על טל דיליאן, קצין בכיר לשעבר באמ"ן, ועל שותפתו העסקית שרה אלכסנדר פייסל חמו, במסגרת פרשת הרוגלות שהסעירה את המדינה בשנים האחרונות. הפרשה, שהפכה לאחת השערוריות הפוליטיות הגדולות ביבשת, הגיעה לנקודת הכרעה כאשר השופטים קבעו עונשים חסרי תקדים בחומרתם. שני הישראלים ושני אנשי עסקים יוונים נידונו בסך הכול לעונש מאסר מצטבר בהיקף של 126 שנים ושמונה חודשים, מהם שמונה שנים לריצוי בפועל.
ההרשעה החמורה נוגעת לשימוש בטכנולוגיית מעקב פולשנית שחדרה לליבת הממשל והביטחון ביוון. השותפים הישראלים ושני אנשי העסקים היוונים השתמשו בתוכנת המעקב "ווטרגייט", כדי לעקוב אחר 87 אנשים, בהם שרים בממשלה, בכירים בצבא היווני ועיתונאים. בית המשפט הרשיע את ארבעת הנאשמים ב"הפרת סודיות של תקשורת טלפונית", "שיבוש מערכת רישום נתונים אישיים על בסיס חוזר", ו"גישה בלתי חוקית למערכת מידע או לנתונים". הארבעה, מצדם, לא השלימו עם גזר הדין והגישו ערעור על החלטת בית המשפט.
הפרשה נחשפה בקיץ 2022 לאחר שניקוס אנדרולאקיס, אז חבר הפרלמנט האירופי וכיום יו"ר המפלגה הסוציאליסטית פסוק, גילה כי קיבל הודעת פישינג שנועדה להדביק את מכשירו בתוכנת רוגלה. בהמשך התברר כי לפחות 87 אנשים היו יעד לניסיונות חדירה, ובהם שרים, קציני צבא בכירים ועיתונאים חוקרים. נתון מדהים שנחשף במהלך הדיונים מצביע על כך שאחד מכל שלושה מתוך עשרות הדמויות שנפגעו היה גם הוא תחת מעקב משפטי של שירותי המודיעין של יוון (EYP), מה שמעלה סימני שאלה קשים על מעורבות המדינה.
בעוד המערכת המשפטית אמרה את דברה, הזירה הפוליטית ביוון נותרה סוערת סביב השאלה מי נתן את ההוראה. ראש הממשלה היווני קיריאקוס מיצוטאקיס, שהעמיד את שירותי המודיעין של המדינה תחת פיקוחו הישיר, כינה זאת "שערורייה", אך אף פקיד ממשלתי לא נאשם בבית המשפט וביוון מאשימים את הממשלה בניסיון להסתיר את האמת. עבור הנאשמים הישראלים, הדרך המשפטית עוד ארוכה, אך גזר הדין הנוכחי מסמן קו פרשת מים ביחס של מדינות האיחוד האירופי לטכנולוגיות סייבר התקפיות המופעלות בשטחן.
