בית המשפט המחוזי בבאר שבע פרסם היום (רביעי) הכרעה בפרשה שהסעירה את מערכת הביטחון מאז תחילת המלחמה, וקבע כי אסף שמואלביץ', המוכר כנאשם המרכזי בפרשת "הקצין המתחזה", יזוכה מהעבירות שיוחסו לו. החלטת הרכב השופטים בראשות השופטת גילת שלו התבססה על הקביעה כי "אף ששמואלביץ' ביצע את המעשים החמורים, הוא לא היה אחראי להם בשל אי-שפיות הדעת ועל כן אינו בר-עונשין". הכרעת הדין חושפת טפח מהמורכבות הנפשית של הנאשם בזמן האירועים, כאשר על פי המתואר, שמואלביץ', קצין במילואים לשעבר בדרגת סגן, התייצב ב-7 באוקטובר ללא צו מילואים וניצל את הכאוס כדי להשיג גישה למידע מסווג ברמה גבוהה.
המסמכים המשפטיים משרטטים תמונה של אדם שפעל תחת דחפים בלתי נשלטים ומציאות מעוותת. בכתב האישום תואר כיצד הוא תיעד מידע סודי וחלק אותו עם גורמים בלתי מורשים, אולם בית המשפט הדגיש כי "לא הייתה לו כוונה לפגוע בביטחון המדינה והוא לא העביר מידע לגורמים עוינים".
במהלך ההליך המשפטי הממושך, נשלח שמואלביץ' לבדיקה פסיכיאטרית על ידי הפסיכיאטר המחוזי כדי לעמוד על מצבו הקוגניטיבי והנפשי. לפי פסק הדין, בשתי חוות הדעת הראשונות נקבע כי "לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות, אך כשיר לעמוד לדין". ההגנה והתביעה התעמקו בסוגיה זו, ולבקשת המאשימה נערכה בדיקה נוספת ומעמיקה יותר בתנאי אשפוז, וגם חוות הדעת של פאנל מומחים קבעה כי "לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות".
הסיבות למצבו הנפשי של שמואלביץ' נחשפו בפסק הדין בצורה מצמררת, והן שופכות אור על המניעים שעמדו מאחורי ההתחזות בלב המלחמה. על פי חוות הדעת שפורטו בפסק הדין, שמואלביץ' היה מצוי במצב פסיכוטי שכלל מחשבות שווא של גדלות. המומחים הסבירו כי בין היתר סבר כי "הוא יכול להקים מערך צבאי מקביל שיסייע לצה"ל בניהול המלחמה, לנצח את חמאס ולהציל את החטופים".
מחשבות השווא הללו לא היו אירוע בודד, שכן מהחקירה עלה כי בשנתיים שקדמו למעצרו חווה מצבים פסיכוטיים נוספים, בהם "האמין כי הוא מעורב במשימות בקנה מידה עולמי הקשורות למלחמה באוקראינה ולרעידת האדמה בטורקיה". הכרעה זו חותמת פרק משפטי מורכב שהחל בלב המחדל הביטחוני של אוקטובר.
