שרת הפנים של בריטניה, שבאנה מחמוד, מובילה בימים אלו מהלך דרמטי להקשחת מדיניות ההגירה בממלכה, במטרה להתמודד עם משבר המהגרים המחריף.
לפי דיווח שנחשף ב"טלגרף" הבריטי, התוכנית החדשה תאפשר לרשויות לגרש אלפי מבקשי מקלט ועבריינים זרים בהליך מואץ, מיד לאחר שביקושם הראשוני נדחה ובטרם תינתן להם האפשרות להגיש ערעור בתוך המדינה. המדיניות החדשה מבקשת לשים סוף למצב שבו עשרות אלפי נדחים מנצלים את הליכי הערעור הממושכים כדי להישאר בבריטניה, לעיתים במימון ציבורי מלא בבתי מלון, בעוד שהערעור עצמו יתאפשר רק לאחר חזרתם למדינת המוצא.
המהלך נשען על חקיקה מתקופת טוני בלייר, המאפשרת הרחקה מוקדמת כל עוד לא נשקפת למגורש סכנה ממשית, כאשר הממשלה כבר סימנה 25 מדינות "בטוחות" ליעד, ביניהן הודו, ברזיל, ניגריה, אלבניה ואוקראינה.
ההחלטה מגיעה על רקע נתונים מדאיגים של משרד הפנים, המצביעים על כך שמספר הערעורים הוכפל בשנה האחרונה והגיע ליותר מ-100 אלף מקרים הממתינים לטיפול. שר במשרד הפנים, אלכס נוריס, הגדיר את המדיניות כגישה "נחושה אך הוגנת", והבהיר כי אין הצדקה לכך שמשלמי המיסים יממנו אנשים שבקשותיהם נדחו, כולל עבריינים חמורים. לדבריו, הגברת הגירושים נועדה "להחזיר שליטה וסדר לגבולות".
עם זאת, בתוך מפלגת הלייבור המכהנת כבר מתפתח מרד גלוי; עשרות חברי פרלמנט מאיימים בהצבעות נגד הממשלה, כשהם מביעים חשש מפגיעה בזכויות אדם ומהארכת התקופה הנדרשת לקבלת תושבות קבע מחמש לעשר שנים.
אנג׳לה ריינר, הנחשבת לדמות מפתח באגף השמאלי של המפלגה, לא חסכה בביקורת ותקפה את התוכנית כשאמרה כי היא "לא בריטית" וכי היא פוגעת במשפחות עובדות. במקביל לביקורת הפוליטית, גם ארגוני זכויות אדם ומועצת הפליטים מזהירים מפני השלכות המהלך, בטענה כי גירוש לפני ערעור עלול לסכן חיים מאחר שחלק גדול מהערעורים מתקבלים בסופו של דבר.
בעוד שרת הפנים מחמוד מעריכה כי הרפורמות יחסכו למדינה כ-10 מיליארד ליש"ט, מומחים כלכליים ומכוני מחקר מזהירים כי העלויות לטווח הארוך עלולות דווקא לתפוח. כעת, כשהיא נלחצת בין דרישות הימין בראשות נייג'ל פראג' לבין האופוזיציה הפנימית משמאל, הממשלה הבריטית ניצבת בפני אחד המבחנים הפוליטיים המורכבים ביותר של השנה.
