הדרמה הפוליטית סביב חוק עונש מוות למחבלים, שצפוי לעלות הערב להצבעה בכנסת, חוצה את גבולות המדינה ומעוררת סערה דיפלומטית חסרת תקדים. גורמים אירופים בכירים פתחו ביוזמה נמרצת לעצירת החקיקה, הכוללת ניהול שיחות בדרגים הגבוהים ביותר בישראל ואיומים מפורשים בהטלת סנקציות כבדות.
לטענת אותם גורמים, המהלך הישראלי עלול להוביל לבידוד בינלאומי, תוך שהם מצהירים כי "ישראל דוהרת לתהום מוסרי ולא נוכל לעמוד מנגד". הביקורת האירופית מתמקדת במבנה החוק המוצע, כאשר הגורמים מאשימים כי "אין אפילו אפשרות חנינה בחוק שיוצר שתי מערכות משפט שונות – ליהודים ולערבים".
על פי הדיווח שנחשף היום בחדשות 12, רשימת הצעדים ששוקלים באירופה עלולה להסב נזק כלכלי ומדיני משמעותי לישראל. בין הסנקציות הנידונות נמצאים ביטול הסכם האסוציאציה או השעיית חלקים נרחבים ממנו, מהלך שיפגע ישירות בהסכמי סחר, בשיתוף פעולה טכנולוגי-כלכלי-מדעי ובדיאלוג המדיני השוטף. חה"כ מירב בן ארי, המכהנת כראש המשלחת למועצת אירופה, כבר קיבלה הודעה רשמית בנושא, המבהירה את חומרת המצב מבחינת מוסדות הארגון.
במקביל לאיומים הכלכליים, הונחה על שולחן הכנסת פנייה דחופה ממועצת אירופה – גוף שבו מחזיקה ישראל במעמד של משקיפה באסיפה הפרלמנטרית (PACE) ובוועדותיה. המהלך האירופי צפוי להיות מהיר במיוחד: אם החקיקה תאושר, גם אם בנוסח מרוכך, יחל באופן מיידי תהליך להשעיית מעמדה של ישראל בארגון. הדיון הראשוני בסוגיה כבר נקבע ל-22 באפריל, כאשר ההערכה היא שהצבעה סופית על השעיה גורפת מכל פעילות הארגון תתקיים במושב הקיץ בסוף חודש יוני.
המשמעות המעשית של צעדים אלו היא נתק מוחלט בין הכנסת לבין מועצת אירופה, מה שיוביל להדרה של נציגי ישראל מהזירה הפרלמנטרית האירופית. מכתבים רשמיים ברוח זו כבר נשלחו ליו"ר הכנסת מצד מזכ"ל מועצת אירופה ונשיאת האסיפה הראשית החדשה, המבהירים כי אימוץ החוק יוביל לשינוי דרמטי ומיידי ביחסים שבין ישראל ליבשת. כעת, עיני המערכת הפוליטית נשואות אל ההצבעה הערב, שתכריע לא רק את גורל החוק, אלא אולי גם את עתיד קשריה המדיניים של ישראל.
