אחרי ההחלטה השערורייתית של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, שהתקבלה תוך חילול שבת ואשר איפשרה קיום הפגנת המונים בניגוד לעמדת פיקוד העורף, היום דן בג"ץ בעתירה דחופה שהגישו עמותת "אמת ליעקב" נגד המדינה, פיקוד העורף, המשטרה והקרן למורשת הכותל המערבי.
העתירה, שהוגשה היום דרשה מבית המשפט "להורות על התרה מיידית של תפילה בכותל המערבי לפי הגבלות אשר יקבע ביהמ"ש". בעתירה מבקשים העותרים "באופן מיידי לאפשר קיום תפילות רחבות, לרבות מעמד ברכת כהנים במתכונת מורחבת"; "להורות על פתיחת כלל המרחבים הממוגנים בכותל, לרבות מנהרות הכותל, לשימוש הציבור"; וכן "להורות למשיבים לפעול בשוויון מלא בין תפילות לבין הפגנות והתקהלויות אחרות".
השופטים יצחק עמית, יחיאל כשר ורות רונן ציינו כי על פניו העותרים פעלו בשיהוי מסוים, אך בשל רגישות הנושא לא ראו לדחות את העתירה על הסף.
במהלך הדיון הסוער, הודיעו נציגי המדינה כי הם נכונים להגדיל את מספר המתפללים ברחבת הכותל ל-100 איש, חלף 50 איש כפי שהיה נהוג עד כה. אחת השאלות המרכזיות שעלו בדיון הייתה מדוע לא נעשה שימוש במנהרות הכותל כמרחב מוגן כדי לאפשר כניסת קהל רב יותר. על כך השיבו ב"כ המשיבים בטון נחרץ כי "העמדה ההנדסית של פיקוד העורף [היא] שמדובר חס וחלילה במלכודת מוות, חד משמעית. החשש מהדף ומהתמוטטות, העלולים לגרום חלילה לאסון כבד". למרות אזהרות אלו, השופטים קבעו כי "הדיון העקרוני באיזון שבין ביטחון המתפללים ובין זכויות היסוד לחופש הדת והפולחן עדיין לא מוצה".
בסיום הדיון הוחלט לתת תוקף של החלטה למתווה לפיו "מכסת המתפללים ברחבת הכותל תועלה ל-100 איש, חלף המגבלה הקודמת שעמדה על 50 איש בלבד", כאשר עדכון זה נכנס לתוקפו באופן מיידי. כמו כן צוין כי כניסה לקשת וילסון מתאפשרת לאורך כל היממה, מה שמאפשר כניסה של מאות מתפללים ביום.
מעבר לכך, הוציא בית המשפט צו על-תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תיקבע על-ידם מדיניות התגוננות הנוגעת למקומות הקדושים, המאזנת בין צרכי הביטחון ובין מימוש הזכות לחופש הדת והפולחן. המדינה נדרשת להגיש כתב תשובה עד לערב חג שני, והדיון הבא בפרשה נקבע ליום חמישי הקרוב בשעה 11:00.
