במסגרת היערכות נרחבת של כוחות הביטחון למציאות הביטחונית המשתנה, חושף פיקוד העורף את עקרונות התכנון והמעבר המבצעי ממבצע "עם כלביא" למבצע "שאגת הארי".
השינויים המרכזיים מתמקדים בחיזוק שיתוף הפעולה הרב-זרועי והבין-ארגוני עם ארגוני החירום וגורמי צה"ל, לצד התאמת מערך ההתרעה והנחיות ההתגוננות לאזרח לתרחיש רב-זירתי. כחלק מכך, הוסדרו המערכות המבצעיות וצירי זרימת המידע מהדרג הטקטי ועד המטכ"ל לצורך העברת מידע מהיר, רלוונטי ובזמן אמת לקבלת החלטות, תוך חיזוק מוכנות הרשויות המקומיות והמרחב האזרחי, בדגש על סדר פעולות וניהול מצבי חירום.
תכנון מבצע "שאגת הארי" התבסס על חמש הנחות יסוד מרכזיות המשקפות את אתגרי השעה. הראשונה שבהן היא רב זירתיות – היערכות לאיום מתמשך ממספר זירות במקביל, ובהן איראן, לבנון ותימן, תוך ניהול עומסים מבצעיים רחבים על העורף. מעבר לכך, הצבא נערך למערכה ממושכת המחייבת רציפות תפקודית, מענה ארוך טווח ושימור כשירות לאורך זמן, מתוך הבנה ברורה כי ירי לעבר מרחב אזרחי ותשתיות לאומיות וחיוניות צפוי להוות יעד מרכזי במערכה.
הנחות היסוד כוללות גם העדפת חשאיות על חשבון מוכנות, קרי שמירה על חשאיות מבצעית גבוהה גם במחיר צמצום מרחב ההכנות הגלויות במרחב הצבאי והאזרחי , לצד דריכות אויב גבוהה המאפשרת יצירת אפקט הפתעה טקטי, אך לא אסטרטגי.
לצד אלו, גובשה תפיסה אסטרטגית מעודכנת שלפיה "איראן זה כאן". המערכה מול איראן משפיעה באופן ישיר על העורף הישראלי ואינה מתנהלת רק בזירה הרחוקה, כאשר הזירה האזרחית מהווה חלק בלתי נפרד מזירת הלחימה ובהתאם לכך, פיקוד העורף פועל כחזית לכל דבר. במסגרת תפיסה זו, בוצעו מספר התאמות מרכזיות ובראשן מעבר מתפיסת התגוננות מסורתית לתפיסה של ניהול חזית עורפית פעילה, תוך שילוב בין התרעה, חילוץ, הנחיה לציבור ורציפות תפקודית לאומית.
כמו כן, בוצעה היערכות במרחב למתן מענה מבצעי מיידי ומהיר בזירות פגיעה, הועלתה הכוננות במפקדות ובמרכזי השליטה, וחודדה כשירות החילוץ בדרג הטקטי באמצעות הכנות אופרטיביות ושיפור מוכנות הכוחות בשטח. כל זאת נעשה תחת עיקרון הפעלה של מוכנות מתמדת למלחמה, מתוך הבנה שהעורף נדרש לכשירות רציפה במציאות ביטחונית משתנה ומתמשכת.
מפקד פיקוד העורף, אלוף שי קלפר, התייחס להתפתחויות הללו ומסר בהצהרתו הרשמית: "אנחנו ערים לתמונת המצב ונמצאים במוכנות מלאה בכלל הגזרות, מתוך הבנה שהעורף נדרש להסתגל במהירות למציאות משתנה". האלוף קלפר הדגיש את המחויבות הציבורית ואמר: "הצלת חיים היא הערך העליון שמנחה אותנו. לאורך המבצע, כוחות פיקוד העורף קפצו והגיעו תוך דקות לזירות השונות, מתוך מחויבות לפעול במהירות, בנחישות ובמקצועיות בכל מקום שבו נדרש מענה".
בדבריו סיכם את תהליך הלמידה של הפיקוד: "פיקוד העורף הגיע מוכן למבצע. אנחנו מנצלים את התקופה הנוכחית כדי ללמוד, לתחקר ולהיערך טוב יותר להמשך. לצד הפעילות המבצעית, ממשיכים לשפר את יכולות ההתרעה, המיגון והמענה לאזרח, מתוך הבנה שהעורף הוא חלק בלתי נפרד מהחזית. במהלך מבצע 'שאגת הארי' יצאנו לתוכנית 'ארי הצפון', שממוקדת בחיזוק המענה והסיוע האזרחי לתושבי הצפון. ביצענו ריכוז מאמץ בתחומי המיגון, שיפוץ המקלטים, הצבת המיגוניות וחיזוק המוכנות ברשויות, מתוך מחויבות לחיזוק הביטחון של התושבים".
בשטח, היערכות פיקוד העורף כוללת תהליך מואץ של הפקת לקחים ממבצעים קודמים באמצעות אוגדני למידה, מוקדי תחקיר פיקודיים וסיכומים יחידתיים. לקחים אלו מוטמעים באופן שוטף הן במרחב האזרחי מול ראשי רשויות, קב"טים וארגוני חירום, והן במרחב הצבאי בקרב מג"דים, מפקדי נפות ומפקדות. במקביל, מתנהל תהליך בניין כוח מואץ וחיזוק כשירות של גדודי החילוץ, לצד פתיחת מחזורי אימונים, הכשרות, תרגילי ניהול לחימה וגיבוש תוכנית מבצעית כוללת.
את היקף הפעילות המאסיבית ניתן לראות דרך המספרים המרכזיים של הפיקוד, המציגים התמודדות עם כ-25 זירות הרס משמעותיות, כ-1,200 אירועים אליהם הגיעו הכוחות בזירת איראן, וכ-100 אירועים נוספים בזירת לבנון. במסגרת המאמצים לחיזוק המרחב האזרחי והחוסן, שופצו כ-130 מקלטים – מתוכם 110 בצפון, והוצבו כ-755 מיגוניות, אשר 373 מתוכן מוקמו בגזרת הצפון. בנוסף, כ-865 מורות חיילות פעלו לחיזוק החוסן, הופקו 312 תוצרי הסברה לשפות ולאוכלוסיות מיוחדות, והכוחות נפרסו בכ-150 נקודות פריסה במרחב האזרחי, המנוהלות על ידי 20 מפקדות נפה ו-5 מפקדות מחוז ברחבי הארץ.
