נשיא בית הדין הרבני הגדול, מרן הראשון לציון הגאון הגדול הרב דוד יוסף שליט"א, חתם על נוהל חדש בנוגע לניכור הורי. הנוהל החדש, המהווה קו פרשת מים הלכתי ודינמי, נולד מתוך תפיסה פסיקתית עמוקה וחרדה קדושה לשלומם של קטינים, לפיה זכותו של ילד לקשר תקין, בריא ורציף עם שני הוריו היא זכות יסוד מקודשת המתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד ביהדות ובאמנות הבינלאומיות, בעוד שבמקרים של אלימות או סיכון זכאי הקטין למוגנות מוחלטת ואגרסיבית.
מתוך הבנה מקצועית מבוצרת כי למימד הזמן יש השפעה מכרעת והרסנית על התפתחותו הרגשית של הילד במצבי נתק, שם הנוהל קץ מוחלט למריחת הזמן והסחבת המשפטית ומחייב את כלל הדיינים בבתי הדין האזוריים לפעול בלוחות זמנים קשיחים וחסרי פשרות.
עיקרי מהפכת לוחות הזמנים והפיקוח:
- דיון דחוף תוך 7 ימים או הכרעה בתוך 72 שעות: בכל מקרה שבו מוגשת בקשה לסעד דחוף או זמני להבטחת קשר או מוגנות, שבהם המתנה עלולה לגרום נזק של ממש, מחויב בית הדין לקיים דיון במעמד הצדדים בתוך 7 ימים לכל המאוחר ממועד הגשת הבקשה, או לחלופין ליתן החלטה שיפוטית מפורטת ומנומקת על יסוד הכתובים בתוך 72 שעות.
- חובת רציפות והמשכיות מוגברת: הנוהל אוסר על השהיית הליכים; כל שלבי ההמשך – לרבות הגשת תגובות הצדדים או קבלת תצהירים ודוחות מומחים – יוגבלו לפרקי הזמן הקצרים ביותר האפשריים. סטייה מלוח זמנים זה תתאפשר רק מטעמים מיוחדים שיירשמו בהחלטה מנומקת.
- מנגנון פיקוח ובקרה חצי-שנתי: ראשי בתי הדין האזוריים יפקחו באופן אישי על יישום הנוהל ויחויבו להעביר אחת לשישה חודשים דיווח מפורט לנשיא בית הדין הגדול ולמנהל בתי הדין על כל תיק שחרג מהמתווה, בצירוף הנימוקים לכך.
- צמצום עיכובי ביצוע: הנוהל מנחה את בית הדין הגדול לשקול במשורה החלטות לעיכוב ביצוע הנוגעות להחלטות בית הדין האזורי שנועדו לייצב קשר בין הורה לילדו.
בסעיף מיוחד ומפורט, מגדיר הנוהל את תופעת הניכור ההורי כנזק קטסטרופלי וכהתעללות ישירה ואכזרית בנפש הקטין. הנוהל מבהיר באולטימטום נחרץ כי חלה חובה שיפוטית על הדיינים לפעול בנחישות, ומשרטט שורה של סנקציות חריפות, כלכליות ומנהליות, שיופעלו ללא מורא נגד הורה מסית או מנכר. בין היתר, יינקטו הליכי הוצאה לפועל אגרסיביים ופקודת בזיון בית המשפט. בצד הפיסקלי, יוטלו קנסות כבדים לטובת אוצר המדינה או לטובת הצד הנפגע, כאשר הנוהל מעניק סמכות מפורשת, תקדימית ומזעזעת לפטור לחלוטין את האב מתשלום מזונות הילד במקרה של סרבנות קשר מנכרת מצד האם. כמו כן, תושת עלות ייצוג המדינה על ההורה המנכר והוא ייאלץ לשאת באופן בלעדי במלוא העלויות האסטרונומיות של מימון טיפולים פרטיים לתיקון הנתק העמוק.
בנוסף, הנוהל קובע משוואה נחרצת לפיה הניכור מתרחש במשמרת ובאחריות של ההורה שהילד ברשותו, וכי מחדל זה מהווה כישלון מהותי ומוחלט בכשירותו להחזיק בילד; בהתאם לכך, יישקלו פתרונות של העברת הילד באופן מיידי להורה המנוכר, או השמתו הזמנית אצל גורם שלישי או מרכז טיפולי סגור לצורך הכנתו וחידוש הקשר.
הגר"ד יוסף שליט"א אמר כי "הצעות אלו באות למגר או לצמצם את הפגיעה בנפשם הרכה של ילדים החווים לצערנו ניכור הורי, ובהשלכות הקשות העתידיות לכך על אותם ילדים, אשר אין להם מושיע, ואלינו פניהם נשואות".
