מדינת ישראל דוהרת לעבר משבר חברתי, בריאותי וכלכלי חסר תקדים, ואינה ערוכה כלל לטיפול באוכלוסיית הקשישים ההולכת וגדלה – כך קובע באופן נחרץ דוח ביקורת חמור ומדאיג של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסם הבוקר (ראשון). הדוח חושף פערים מבניים עמוקים וכשלים חריפים בהיערכותה של מערכת הבריאות לגדילה הדמוגרפית המואצת, ומזהיר כי הרפורמה בסיעוד שנכנסה לתוקפה בשנת 2018 גרמה לפגיעה אנושה ויציבה ביציבותו הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי.
לפי תחזית המבקר, אם לא יינקטו צעדי חירום מיידיים, הביטוח הלאומי צפוי להיכנס לגירעון תזרימי קשה כבר בשנת 2035, ולא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו החוקיות לאזרחי המדינה.
הדוח מפרק את המספרים שמאחורי המשבר התקציבי ומגלה כי הרפורמה בסיעוד הזניקה את ההוצאה השנתית של הביטוח הלאומי על ענף הסיעוד מרמה של 7 מיליארד ש"ח בלבד, ליותר מ-21 מיליארד ש"ח בשנת 2025. הזינוק הדרמטי הזה הקדים בצורה מבהילה את שנת איפוס הקרן של הביטוח הלאומי לשנת 2035, במקום שנת 2041 כפי שהוערך ונצפה קודם לכן.
המבקר מצביע על הכשל המרכזי שיוצר את הנתון הזה: שיטת הערכת הזכאות לקשישים הנהוגה בישראל. בניגוד מוחלט לשאר מדינות ה-OECD, בישראל הבדיקות והערכות לקביעת קצבאות סיעוד מתבצעות על סמך מסמכים בלבד ולא באמצעות בחינה פיזית מקיפה. כתוצאה מכך, נקבעות לקשישים רמות סיעוד גבוהות בהרבה מהממוצע, דבר המייצר למדינה עלות עודפת מטורפת המסתכמת בכ-9.5 מיליארד ש"ח בכל שנה.
ממצאי הביקורת מעלים תמונה קשה לפיה מאז החלטת הממשלה שהתקבלה בנושא עוד בשנת 2015, היקף כוח האדם הרפואי ותשתיות האשפוז בישראל לא הותאמו לקצב הגידול הדמוגרפי. מציאות זו צפויה להוביל בעתיד הקרוב לירידה חדה ודרסטית באיכות הטיפול ובזמינות התשתיות עבור קשישי ישראל:
- הרופאים הגריאטריים: יחס הרופאים הגריאטריים לכל 1,000 איש (בני 75 ומעלה) צפוי לצנוח מרמה של 1.07 רופאים בשנת 2020 ל-0.15 רופאים בלבד בשנת 2040 – מדובר בהתרסקות מבהילה של כ-85% בזמינות הרופאים המומחים.
- מצוקת מיטות האשפוז: יחס מיטות האשפוז הגריאטריות לכל 1,000 איש (בני 75 ומעלה) ירד ביותר מחצי – מ-41.7 מיטות בשנת 2020 ל-19.3 מיטות בלבד בשנת 2040.
- עומס תקציבי: כפועל יוצא מהמשבר, שיעור ההוצאה הלאומית המיועדת לטיפול בנושאי קשישים מתוך כלל תקציב הבריאות של מדינת ישראל ירשום עלייה מתמדת ורציפה בין השנים 2018 ל-2050.
הכשל בקופות החולים: מפספסים את מניעת התחלואה
המבקר חושף כשל מערכתי נוסף בקרב קופות החולים, שנמנעות מיישום, תיאום או תיעוד של פעולות מניעה, איתור מוקדם וקידום בריאות בקהילת הקשישים (בני 65 ומעלה). בשל המחדל הזה, קובע המבקר כי מערכת הבריאות מפספסת לחלוטין את חלון ההזדמנויות לעכב מצבים של חולשה ושבריריות – המאפיינים כמעט חצי מהקשישים בישראל – ולמנוע תחלואה קשה בקהילה.
בדוח מופתה רשימה ארוכה של פעולות מניעה חיוניות, אשר כמעט ואינן מבוצעות כיום בישראל:
- התאמה של סביבת המגורים והבית למניעת נפילות קשות.
- בדיקות שמיעה שגרתיות תקופתיות.
- איתור סכנות רפואיות הנובעות מריבוי נטילת תרופות (פוליפרמציה).
- איתור וניטור של ירידה פיזית ותפקודית.
- ביקורים וייעוץ שוטף אצל תזונאי/ת.
- הערכה קוגניטיבית מוקדמת לאיתור דמנציה ואלצהיימר.
- מתן חיסונים חיוניים כגון שלבקת חוגרת וטטנוס.
- סינון, ניטור ואיתור מוקדם של מצבי דיכאון.
- בדיקות צפיפות עצם למניעת שברים.
"היערכות מוקדמת ומקיפה להזדקנות האוכלוסייה היא חובה אסטרטגית עליונה של המשק, בטרם המערך כולו יקרוס לחלוטין", מתריע המבקר אנגלמן, ודורש ממשרד ראש הממשלה וממשרדי הבריאות, הרווחה והשוויון החברתי להתעשת מייד ולהביא לאישור הממשלה תוכנית לאומית אופרטיבית, המגובה בתקציב אחוד ובגוף מתכלל בעל סמכויות שיניים.
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה חריפה לדוח המבקר: "כפי שאמר המבקר, יש במדינת ישראל למעלה מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים שתוחלת החיים שלהם עלתה ב-16% בשנים האחרונות. כמו כן, יש לזכור כי כל ביטוחי הסיעוד הפרטיים במדינה בוטלו לחלוטין; לחברות הללו יש שורת רווח מסחרית, והן הבינו במהירות שאוכלוסייה גדולה כל כך שחיה במשך שנים רבות משמעותה מתן סיוע ארוך טווח, הדורש תקציבי עתק. למזלנו, הביטוח הלאומי אינו חברה פרטית ואינו מציג שורות רווח על גבם של האזרחים, אלא מחויב להעניק שירות מקיף למקימי המדינה, ששילמו כל חייהם דמי ביטוח לאומי וזכאים לקבל קצבה ביום שמצבם הבריאותי דורש זאת".
עוד הוסיפו בביטוח הלאומי: "קצבאות הסיעוד עברו רפורמה מקיפה בשנת 2018 לאחר שנים ארוכות שבהן אזרחים ותיקים לא קיבלו את כספם, ולאחר ביקורת ציבורית קשה מאוד על ההתנהלות מולם – נושא שמבקר המדינה עצמו כתב עליו רבות ובעקבותיו הרפורמה יצאה אל הפועל. זה הזמן להזכיר שקצבאות הסיעוד מותנות ברף הכנסות ברור וניתנות לנזקקים ביותר, וזה גם הזמן להזכיר שקצבאות הזיקנה בארץ לא עלו כבר למעלה מעשור, בשעה שהמציאות הכלכלית ויוקר המחיה השתנו מן הקצה אל הקצה. תפקידו הבלעדי של הביטוח הלאומי הוא לשמור ולהגן בחירוק שיניים על האזרחים הוותיקים, ולהעניק להם סיוע וקצבה בזכות מלאה – ולא בחסד".