מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הזהיר כי ישראל עלולה לאבד את עצמאותה האנרגטית – כך על פי דוח שפרסם הבוקר (רביעי). לפי ממצאי הדוח, עתודות הגז הקיימות עלולות שלא להספיק לביקוש המקומי בעתיד, וישראל עשויה להידרש לייבא גז טבעי תוך 22 שנים. אנגלמן מתח ביקורת על כך שהמדינה לא הגדילה את היקף הגז השמור למשק המקומי, למרות גידול משמעותי בעתודות שהתגלו. כך למשל, בשנת 2024 49% מכמות הגז הטבעי שהופקה בישראל יוצאה למצרים ולירדן.
על פי הממצאים, על אף שהגז הטבעי מספק כ-70% מהחשמל במדינה, משרד האנרגיה טרם גיבש מדיניות ארוכת טווח להבטחת צורכי המשק. אין תוכנית אב למשק האנרגיה או תשתיות אחסון גז, ועבודת ועדת דיין שנועדה לעדכן את מדיניות הגז מתעכבת כבר כשנתיים. המבקר קרא לממשלה להשלים בהקדם את גיבוש המדיניות, להבטיח את צורכי המשק המקומי ולהיערך כבר כעת ליום שבו עתודות הגז של ישראל יתדלדלו.
כמו כן, לפי ממצאי דוח המבקר, ישראל אינה ערוכה לסגירת בתי הזיקוק במפרץ חיפה ועלולה להתמודד עם מחסור בגז בישול. המדינה אינה ערוכה למעבר הצפוי של משק הגפ"ם (גז בישול) להסתמכות מוגברת על יבוא, בעקבות סגירת בתי הזיקוק בחיפה הצפויה ב-2030. כיום כ-63% מהגפ"ם מיוצר בישראל, אך לאחר סגירת בז"ן צפוי שיעור היבוא לזנק לכ-82% מהצריכה המקומית. הביקורת הצביעה על פיגורים משמעותיים בהקמת תשתיות יבוא ואחסון, כאשר למדינה יש כיום מקשר ימי אחד בלבד לייבוא גפ"ם ומלאי אחסון שמספיק לשלושה ימי צריכה בלבד בחורף. המבקר מזהיר כי פגיעה בייצור המקומי בתקופות ביקוש גבוה עלולה להוביל למחסור ממשי.
עוד עלה מהדוח כי שוק הגפ"ם הביתי נותר ריכוזי, כאשר ארבע החברות הגדולות מחזיקות ברוב השוק. נמצאו פערי מחירים חריגים בין ערים סמוכות ואף בתוך אותה עיר, ומשרד האנרגיה ורשות התחרות לא בחנו לעומק את הסיבות לפערים אלה. המבקר מתח ביקורת גם על האכיפה המוגבלת נגד פעילות גז בלתי חוקית ועל הברחות מכלי גז מאיו"ש, וקרא למשרד האנרגיה, משרד האוצר ורשות התחרות להאיץ את הקמת התשתיות, לחזק את הפיקוח ולהבטיח את ביטחון אספקת הגפ"ם למשק הישראלי.
נמצאו גם ליקויים משמעותיים בהקמת יחידות הייצור החדשות 70 ו-80 בתחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה, "אורות רבין". לפי הדוח, הפעלת היחידות התעכבה בכמעט 3 שנים לעומת היעדים שנקבעו, בעוא שמשך ההקמה בפועל עמד על יותר מחמש שנים – יותר מכפול מהתכנון המקורי. המבקר קבע כי העיכובים נבעו בין היתר מתכנון לוחות זמנים לא ריאלי, ניהול סיכונים לקוי, השפעות הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, וכן מפיקוח בלתי מספק של משרד האנרגיה ורשות החשמל. על פי אומדן המבקר, העיכובים גרמו למשק נזק של לפחות 4.6 מיליארד שקלים, הכולל עלויות ייצור חשמל גבוהות יותר, נזקים סביבתיים והתייקרות הפרויקט.
עלות הפרויקט גדלה לכ-4 מיליארד שקלים, ועלויות המימון זינקו בכ-278 מיליון שקל מעבר לתכנון. בנוסף, חברת החשמל הקימה יחידות בהספק גבוה מהמאושר בהחלטת הממשלה, חריגה שאושרה בדיעבד רק לאחר שהיחידות כבר הוקמו. מבקר המדינה אנגלמן קרא לחברת החשמל להפיק לקחים ולמשרד האנרגיה להסדיר מנגנוני פיקוח ואכיפה על מיזמי תשתית במשק החשמל, כדי למנוע עיכובים וחריגות דומות בעתיד.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משרד האנרגיה והתשתיות רואה בביקורת כלי חיוני לשיפור ניהול משאב הטבע המרכזי של ישראל. לצד זאת, המשרד סבור כי בחלק מהסוגיות אימץ צוות הביקורת עמדות שעלולות להוביל את משק הגז הטבעי לקיפאון. בין היתר, חלק מההמלצות סותרות החלטות ממשלה, מציעות מבנה בירוקרטי מורכב שעלול לעכב הכרעות קריטיות בנושא ייצוא גז, ומערערות את היציבות הרגולטורית בניסיון לקבוע בדיעבד כללי ייצוא למאגרים קיימים, אף שאלה הוסדרו כבר לפני שנים. בנוסף, חלק מההמלצות משקפות גישה מחמירה ושמרנית מדי, שעלולה לפגוע בוודאות הרגולטורית, להרתיע משקיעים בינלאומיים ולבלום השקעות בגילוי, פיתוח וחיבור מאגרי גז, באופן שעלול לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל בטווח הארוך.
המשרד מנהל את משק הגז הטבעי באחריות, על בסיס בחינה ועדכון שוטפים של תחזיות הביקוש וההפקה, לצד מנגנוני בקרה וניהול סיכונים מקצועיים. התחזיות שאומצו מביאות בחשבון את מלוא צורכי משק החשמל והגנתו, תוך איזון מול החשיבות האסטרטגית והמדינית של הייצוא. נזכיר כי הסכמי הייצוא שאושרו עד כה היו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את הרחבת כושר ההפקה במאגרי "תמר" ו"לויתן", וחיזקו את הביטחון האנרגטי של המשק.
באשר לוועדת דיין, המשרד מדגיש כי מנדט הוועדה הורחב ביוזמתו גם לסוגיות תחרות וביטחון אנרגטי. התמשכות עבודתה נובעת ממורכבות הסוגיות ומהצורך של הצוותים המקצועיים לנהל במקביל את משק האנרגיה בשגרת חירום ובמלחמה ממושכת, במטרה להגיש דוח מעמיק שיבטיח החלטות מיטביות לציבור. במקביל, המשרד מקדם בימים אלה, יחד עם נתג״ז, תוכנית אב אסטרטגית ומקיפה למשק הגז הטבעי, שתבטיח את צורכי המשק לשנים הבאות.
להלן מספר נקודות בדוח המבקר שלעמדת המשרד אינן משקפות את המצב במשק הגז הטבעי: הגידול בעתודות במאגרים קיימים הגדיל גם את חובת השמירה של כל מאגר; אישורי הייצוא והקמת תשתיות הייצוא בשנים האחרונות בוצעו בהתאם למדיניות הממשלה התקפה ביחס למאגרים הקיימים, בעוד שמנדט הוועדה עוסק בתגליות עתידיות; בחינה מקצועית של התחזיות המעודכנות של חברת נגה, שטרם פורסמו לציבור, מעלה כי מכלול הנחות היסוד מוביל לתמונת ביקוש דומה לזו שנלקחה בחשבון בעבודת הוועדה".