איראן פועלת לביסוס מעמדה כריבון במצר הורמוז ומקדמת תוכנית שבמסגרתה ייגבו תשלומים מאוניות סוחר בגין שירותי "אבטחה, בטיחות וסביבה". על פי דיווח שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, טהראן מעריכה כי המהלך עשוי להניב רווחים של עד 40 מיליארד דולר בשנה למדינות שיהיו שותפות להסדר המוצע.
בכדי לקדם את התוכנית, המשטר האיראני בוחן מודלים בינלאומיים דומים, דוגמת גביית "פרנק זהב" על ידי טורקיה במצר הדרדנלים. על פי הגורמים המעורים בפרטים, איראן מנסה לגייס תמיכה מהמדינות השכנות במפרץ הפרסי ואף מסין, תוך שהיא מציעה לחלוק עמן את ההכנסות העצומות.
במסגרת הסכם הפסקת הלחימה ל-60 יום, קיבלה על עצמה איראן את האחריות לפינוי מוקשים מהנתיב הימי, כאשר בתקופה זו המעבר נותר ללא אגרות. עם זאת, המסמך מקנה לטהראן מעמד משמעותי בדיונים העתידיים על ניהול המצר, וזאת למרות העובדה שאיראן אינה מכירה בדין הימי הבין-לאומי המסדיר את המעבר בו.
המהלך האיראני מעורר התנגדות עזה בוושינגטון ובמדינות המפרץ. שר החוץ האמריקני מרקו רוביו, במהלך ביקורו באזור, תקף את היוזמה: "לאף מדינה בעולם אין זכות לגבות תשלום על שימוש בנתיבי מים בין-לאומיים". לדבריו, אגרות מסוג זה עלולות ליצור תקדים מסוכן שיגרור כאוס בנתיבי שיט מרכזיים נוספים ברחבי העולם.
בתוך כך, טהראן כבר נקטה בצעדים בשטח והודיעה על הקמת חברת ביטוח ייעודית, תוך אזהרה כי מעבר מחוץ לנתיבים המאושרים על ידה מהווה סכנה. מנגד, הדגיש הנשיא טראמפ ברשת החברתית כי עמדת ארה"ב נותרה איתנה: "אין אגרות, אין עלויות ביטוח ואין כל תשלום אחר שאיראן דורשת או מקבלת מכלי שיט העוברים במצר הורמוז".
