הצעת חוק הבחירות לכנסת ה-26 עולה שלב, כאשר ועדת החוקה החלה לקדם מתווה מיוחד שנועד להתאים את הליך הבחירות למציאות הביטחונית והטכנולוגית המשתנה. בין היתר, עוסקת ההצעה בדרכי התמודדות עם סוגיית הצבעת המפונים ובעיקר – בסימון מחייב של תעמולת בחירות המבוססת על אמצעים דיגיטליים כגון בינה מלאכותית.
בדיון שערכה היום (שני) הוועדה, הוצגו נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת המלמדים על התפתחות הרגולציה בעולם. על פי הנוסח המקודם על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, תוכן שעבר עריכה דיגיטלית כך שייראה כתיעוד אמיתי יסומן כ"נחזות עמוקה". רוטמן הסביר את הרציונל מאחורי המונח: "לכאורה כשמשתמשים במונח 'אמצעים דיגיטליים' ניתן לעשות זאת ללא שימוש בטכנולוגיה מיוחדת.
המטרה בהצעתי היא לרפרר לחקיקה האירופאית ובעולם שמשתמשת בביטוי דיפ-פייק, כדי החקיקה תתכתב עם השינוי הטכנולוגי שבפנינו. יש לכך ערך פרשני. אנחנו עוסקים בעבירה פלילית ואעדיף תמיד בסוג זה פרשנות מקלה ומצמצמת, בעוד הנוסח כרגע, בלי רפרור למושג דיפ-פייק, יכול להכליל הרבה דברים שנעשו בעבר".
מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, הדגיש את הדחיפות בצעד: "העולם השתנה. האמצעים קלים יותר, זולים יותר, ופשוטים יותר להפעלה. כיום כל אדם יכול להיכנס ולייצר בפלאפון שלו תמונה שלי מצביע למפלגה מסוימת, או נותן הודעה שכל הקלפיות סגורות ואין מה לבוא להצביע. קלות השימוש באמצעים מטרידה מאוד".
הוא הוסיף כי מדובר בסכנה ממשית להליך הדמוקרטי: "המידע רץ ממקום למקום במהירות, והיכולת להיות מושפעים ממידע בלתי הוגן גדלה. מנתחים את השיחות שלנו ואת הפרטים שלנו ומעבירים אלינו תעמולה ממוקדת לנייד ומבלי ששמנו לב אנחנו משנים דעתנו וחושבים אחרת".
לדברי ליבנה, המטרה היא להטיל חובת שקיפות גורפת: "לא הכל חדש, אבל קלות הפצת המסרים יחד עם היכולת לייצר תכנים מזויפים מהר, באיכות גבוהה ובעלות נמוכה עלולים לשבש בחירות. לכן, אחרי דיונים מעמיקים סברנו שעלינו לתקן את החוק, כך שאדם ידע שמה שהוא רואה לנגד עיניו אינו אמת, לא מה שצולם במקור. עמדתנו היא להוסיף חובת סימון על תכנים שנוצרו באמצעים טכנולוגיים או שנערכו באמצעים טכנולוגיים כך שמי שצורך אותם – סבור שהוא רואה אמת, ולא בדיה. לעמדתנו, החוק צריך לקבוע את הנורמה – שאם אי אפשר להאמין למה שרואים – ידעו זאת. ולכן סברנו שנכון להתייחס לשימוש בטכנולוגיה באופן כללי, ולא לבינה מלאכותית לבדה".
במהלך הדיון עלו גישות שונות לגבי היקף האכיפה. בעוד חברי כנסת דוגלים בסנקציות מחמירות, אחרים ביקשו להבחין בין תוכן פוליטי לגיטימי לבין הטעיה מכוונת. ח"כ ארז מלול ציין: "יש לחלק את הדברים ולהבדיל בין סרט תדמית שאני עושה לעצמי לבין סרט שבו אני מפיץ משהו על רוטמן למשל. אם לדוגמה אני מפיץ שיחה חיובית על המפלגה שלי צריך לתת לזה מענה אחר".
הסקירה המקצועית הראתה כי בעוד האיחוד האירופי פועל במדיניות אקטיבית ומקיפה המטילה אחריות גם על מפתחי הטכנולוגיה והפלטפורמות הדיגיטליות, ארצות הברית נוקטת בגישה מבוזרת יותר ללא רגולציה פדרלית אחידה. ועדת החוקה צפויה להמשיך ולדון בתיקון המוצע בימים הקרובים.
