ארגון הטרור חיזבאללה מתמודד עם המשבר הכלכלי החמור ביותר שלו זה שנים, לאחר שספג מכה אנושה לתשתיות הפיננסיות וצינורות המימון שלו. המערכה החשאית והאגרסיבית נחשפה אמש בניו יורק טיימס, והיא כוללת שיתוף פעולה הדוק בין ישראל, ארה"ב וממשלת לבנון, שהוביל לקריסת רשתות החלפנים, הפצצת בנקים ושיבוש עמוק של העברות הכספים מאיראן.
המהלכים הכלכליים צברו תאוצה בסוף 2024, לאחר שחיזבאללה איבד את נתיב ההברחה המרכזי בסוריה בעקבות נפילת משטר אסד. בתגובה, ניסתה טהראן להעביר מזוודות מזומנים באמצעות טיסות אזרחיות ודיפלומטים לנמל התעופה בביירות. אזהרה ישראלית שהועברה דרך וושינגטון הובילה את לבנון להשעות את כל הטיסות מאיראן – צעד שנשאר בתוקף עד היום – ולהחליף את עובדי שדה התעופה המזוהים עם הארגון באנשי ביטחון בפיקוח אמריקני.
במקביל, הפעיל ממשל טראמפ לחץ כבד למינוי נגיד חדש לבנק המרכזי בלבנון, כרים סואיד. הנגיד החדש הדיח בכירים הנחשדים בקשרים עם חיזבאללה, סרק את משרדו מחשש להאזנות, ופתח בחקירות נגד חברות שירותי כספים ורשתות לסחר בזהב שהקים הארגון כדי לגייס מזומנים.
עם פרוץ הסבב הצבאי במרץ, הפציצו מטוסי קרב של חיל האוויר יותר מתריסר סניפי בנק של חיזבאללה, לצד תחנות דלק וחלפני כספים. התקיפות הללו השמידו חלק ניכר מיתרות מטבע החוץ והזהב של הארגון, והחמירו את המצוקה התקציבית.
המכה הכלכלית כבר ניכרת בשטח באופן ישיר. בעוד שמשכורות הלוחמים מועברות ברובן, מערכת הרווחה של הארגון קרסה והוא נאלץ לעצור תשלומים למאות אלפי תומכים ועקורים.
דובר חיזבאללה אישר בשיחה עם העיתון כי הארגון נאלץ לתעדף הוצאות צבאיות על פני אזרחיות: "היקף הדרישות שהציבה המערכה והעקירה של האוכלוסייה הטילו עומס משמעותי על חיזבאללה. המשאבים מנוהלים בהתאם לסדרי עדיפויות. אין ספק שיש לחץ, אבל חיזבאללה מסוגל להתגבר עליו".
