כינוס חיזוק עוצמתי נערך בימים האחרונים בשכונת 'רמת אלחנן' בבני ברק למאות נשות אברכי השכונה, שזכו לשמוע שיחות ודברי התעוררות מרוממים לקראת ימי הרחמים והסליחות והימים הנוראים הבעל"ט. במרכז המעמד הוקרן שו"ת מיוחד עם המרא דאתרא, הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, כאשר את השאלות המעשיות והנוקבות הציג נכדו, הרה"ג ר' חיים מלין שליט"א.
בפתח הדברים שאל הרב מלין: "הגבאים של רמת אלחנן ביקשו ממני בקשה כזאת, הם אמרו שבכל שנה לפני ימים נוראים, נשות האברכים מתכנסות להתחזק, ובשנים עברו סבא הרב היה מגיע ודורש דרשות של חיזוק, אז עכשיו הם אמרו אם אפשר שאני אשאל שלושה שאלות קצרות וסבא יענה ונעביר להם את הדברים. מדובר פה על עשרות נשות אברכים מרמת אלחנן שעכשיו יש להם קצת זמן שהם מתכנסות באיזה אולם, הביאו להם רבנים, והם רוצים גם לשמוע מסבא דברי חיזוק. אז השאלה הראשונה שהם שואלים איזה קבלה לקבל על עצמם? יש המון תחומים, שבת, צניעות, לשון הרע, לימוד תורה לעזור לבעל, מה הדבר שהכי, אי אפשר הכל ביחד בבת אחת, משהו אחד שהם יכולים לתפוס, ושזה יעמוד להם לזכות ליום הדין".
בתגובה החל הגאון רבי יצחק זילברשטיין להשיב: "'כי אשמרה שבת קל ישמרני, אות היא לעולם בינו וביני'. מי חיבר את השיר? האבן עזרא. ומה כותב עליו הרמב"ם באגרות שלו? 'החכם רבי אברהם אבן עזרא זצ"ל גילה סודות עמוקות ועצומות, לא יבינם אלא מי שהוא במדרגתו כו', כי הוא כמו אברהם אבינו עליו השלום ברוח'. עומד הרמב"ם ומודיע שהאבן עזרא היה כמו הנשמה והרוח של אברהם אבינו, והאבן עזרא הענק הזה מעיד פה: 'כי אשמרה שבת קל ישמרני', מי ששומר שבת יש לו שמירה מיוחדת מהקדוש ברוך הוא. אז הדבר הכי טוב שיש, מה שיש לי בידיעה מוחלטת זה שמירת שבת". כאשר נשאל: "אז מה סבא מציע הלכה למעשה לנשים האלה להתחזק, איזה נקודה לתפוס בפועל?", השיב הרב באופן חד-משמעי: "להתחזק בשבת לא לדבר שום מילה בטלה, רק לספר את הסיפורים היפים, וסיפורי התנ"ך, רק יראת שמיים".
בהמשך נשאל הגר"י זילברשטיין על הדרך להנחיל את אווירת אלול בבית: "איך מכניסים בבית אווירה של אלול וימים נוראים? היום הרחוב מושך וקשה לפעמים להתרכז ולחשוב שיש דין עוד מעט, אז איך אמא יהודייה יכולה להכניס בבית את המושג הפשוט הזה שיש דין ואנחנו עומדים למשפט?". הרב הסביר: "האישה תגיד לילדים שלה: 'היום, היום הרת עולם, אלול, אוי, אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים. כזה מין שם בומבסטי, אני לדודי, ומי זה דודי? הקדוש ברוך הוא, ודודי לי, הרועה בשושנים, להכניס את זה בלבבות של כל הילדים שבשכונה, אני לדודי ודודי לי, אני לאלוקים ואלוקים לי, הרועה בשושנים. מה זה הרועה בשושנים? בשושנים הוא רועה אותם וככה הצאן לא בורח ממנו. יש רועי צאן שנותנים מכות כדי שהצאן לא יברח, ואז הם לא בורחים מפחד. אבל הקב"ה רועה אותנו בשושנים, הוא שם לנו ריח טוב של התורה והמצוות, ולכן אנחנו לא עוזבים אותו מרוב אהבה ומשיכה, צריכים להסביר את זה לילדים בבית".
סוגיה מעשית נוספת שעלתה נגעה לנשים העובדות לפרנסת הבית: "יש נשים שעובדות קשה מאוד (כגון בתכנות), אין להם זמן לנשום בקושי בין כל המטלות בבית, אז איך הם יתחזקו? בתור בחורה היה להם שיחות חיזוק בסמינר, ולמדו קצת מוסר, היום אין לה זמן לנשום, היא עוסקת בבית וזו מצווה גדולה, שהרי כל הבית עומד עליה, אבל איך נשים כאלה שאין להם כמעט זמן יתחזקו לקראת ראש השנה?". על כך השיב הרב בפסקנות: "הבעל צריך לבוא לכולל ולמצוא כל יום סיפור חדש של חיזוק ואת זה לספר לאשתו, זה התפקיד של הבעל לחזק את אשתו. וכי היא הפקר פה?! הוא התחתן עם אשה והוא צריך לדאוג לה. איך לדאוג לה? כל יום שהוא בא לבית, שיביא איזה סיפור מהתנ"ך או ממה ששמע בכולל, ולחזק אותה".
לשאלת חלוקת התפקידים בתפילות החג במשפחות ברוכות ילדים: "יש משפחות שיש להם הרבה ילדים, והם שואלים מי ישמור על הילדים בראש השנה, אז הבעל בתפילה, אבל יש בת גדולה בגיל 15-16, ומסתפקים מי ילך לתפילה? האם הבת או האמא, האמא אומרת: 'אני יכולה לבקש מהבת והיא תשמע לי, היא נערה מחונכת, השאלה האם אני אשאר בבית עם הילדים והבת תלך לתפילה, או שאני אבקש מהבת שתשמור ואני אלך להתפלל'?", פסק הרב בקצרה: "יעשו חלוקה, יחלוקו…, כלומר חצי מהתפילות האמא תשמור, וחצי מהתפילות הבת תשמור על הילדים".
לסיום, כאשר ביקש הנכד דברי ברכה, חתם הגר"י זילברשטיין בדברים נלהבים על מעלתן של נשות ישראל: "להגיד לנשים ככה, הרי אם הבעל יהודי והאישה לא יהודייה – הילדים גויים, אבל אם האישה יהודייה והבעל ערבי, יא אחמד מג'נין, הילדים יהודים. זאת אומרת שהכוח שלנו היא האישה, ולא הגבר. אם האישה מחליטה דבר זה קודש קודשים, היא בעלת הבית, היא קובעת דבר. אף אחד לא יודע מזה, עמי הארצות חושבים שהדתיים האלה מקפחים את הנשים, איזה שטויות. האישה היא הקובעת, אם היא יהודייה – הילדים יהודים, ורק האישה ולא מישהו אחר, וזה רק הם, ולא מישהו אחר, וזה החיזוק הכי גדול שנשות ישראל ידעו את מעמדן הנשגב".
