0%
האם ההיסטוריה תחזור?

התמיכה והתרחישים השונים: "צבע שחור" מטלטלת את המערכת?

פאנל פרשנים דן במפלגת צבע שחור ובמאבק נגד מתווי הגיוס, על רקע הטענות לפתרונות משפטיים להסדרת מעמד בני הישיבות • בדיון עלו גם האפשרות לתמיכה מאחורי הקלעים והוויכוח סביב יעדי הגיוס והביקורת על הנציגים החרדים.

שוקי כץ
אין תגובות
התמיכה והתרחישים השונים: "צבע שחור" מטלטלת את המערכת?
באדיבות המצלם

פאנל פרשנים מיוחד התקיים אמש (בזירת החדשות) בהשתתפות העיתונאי יהודה הלר, הפרשן ישראל כהן ואיש התקשורת משה ויסברג. במוקד הדיון עמדה מפלגת ״צבע שחור״, שמעוררת עניין רב בשבוע האחרון לאחר שחרתה על דגלה את המאבק בגזירת הגיוס והצלת עולם התורה.

לדברי אנשי המפלגה, בידיהם שורה של פתרונות משפטיים חריגים ומקוריים, שבכוחם להביא להסדרה מלאה של מעמדם של בני הישיבות – בלי יעדי גיוס, פשרות או מתווים שיחתכו בבשר החי של עולם התורה.

יו״ר המפלגה, הגאון רבי אליהו אליעזר בוימרינד, העיד בעבר כי היה מעורב בשכנוע גדולי ישראל, ובהם מרן הגרמ״ה הירש, לסגת ממתווה ביסמוט, שכלל יעדי גיוס של 50% מעולם הישיבות. לדבריו, אין כל צורך להיכנע למתווה שכזה, שכן בידיו כלים משפטיים ופתרונות אחרים, שפרטיהם צפויים להיחשף בקרוב.

במהלך הפאנל נותחה האפשרות שמאחורי הקלעים יגיעו קולות גם מקרב חסידות גור. אמנם בחסידות כבר ניתנה ההוראה הרשמית להצביע ליהדות התורה, אולם לדברי המשתתפים עדיין קיימים דיבורים שלפיהם התמיכה לא בהכרח תהיה הרמטית.

משה ויסברג הזכיר בהקשר הזה את בחירות תשמ״ד לכנסת ה־11. לדבריו, אף שלציבור הליטאי היו אז נציגים בתוך אגודת ישראל, מרן הרב שך זצ״ל ראה צורך לחזק כוח פוליטי חדש, שיציב אלטרנטיבה למפלגות החרדיות הוותיקות. מתחת לפני השטח הועבר מסר ברור להצביע לש״ס – וזו הפכה להפתעת הבחירות עם ארבעה מנדטים, בניגוד לתחזיות ולסקרים.

ויסברג העלה את האפשרות כי תרחיש דומה עשוי להתרחש גם הפעם: כלפי חוץ תישמר ההוראה הרשמית להצביע למפלגה הוותיקה, אך מתחת לפני השטח עשויים קהלים שונים להעניק תמיכה לרשימה החדשה.

נקודה חשובה נוספת שעלתה בדיון עסקה בטענות שמשמיעים מעת לעת גורמים בש״ס, ולפיהן מפלגות השמאל ואנשי קפלן הם שעומדים מאחורי המחאות והפעילות הציבורית נגד מתווי הגיוס.

ויסברג דחה את הטענה ואמר כי המחאות והארגונים הפועלים למען בני הישיבות קיימים כבר שנים רבות, עוד בטרם המחאה נגד הממשלה והאירועים המזוהים עם קפלן. לדבריו, אותם ארגונים פועלים באופן עצמאי למען עולם התורה, מבלי שקיבלו הוראות מגורמים פוליטיים ומבלי שהתבקשו לאמץ עמדה כלשהי.

הוא הוסיף כי הוא וחבריו בדקו את הנושא לעומק, ולא מצאו כל קשר בין הארגונים והמחאות לבין מפלגות השמאל או אנשי קפלן. לדבריו, לטענות הללו ״אין שום היגיון ושום צל של אמת״.

חלק נוסף מהדיון הוקדש לסרטון שפרסמה מפלגת ״צבע שחור״, שעורר סערה ושיח נרחב בעולם הישיבות. הסרטון הציג תרחיש קשה של פשיטת שוטרים ואנשי משטרה צבאית על היכלי הישיבות, ומעצר המוני של תלמידים.

התרחיש נועד, לטענת המפלגה, להמחיש לבני הישיבות את משמעותם האפשרית של מתווים המבוססים על יעדי גיוס של 50%: מצב שבו מחצית מבני הישיבות יופקרו, בעוד המחצית האחרת תזכה לכאורה להסדרה. היו שתיארו את הסרטון כ״שבעה באוקטובר של עולם הישיבות״, בשל עוצמת התמונות והאווירה הקשה שהוצגה בו.

המסר שביקשה ״צבע שחור״ להעביר הוא כי לא ניתן עוד להסתפק בהסדרים חלקיים ובפשרות שיגבו מחיר כבד מעולם התורה. לטענת ראשי המפלגה, היא קמה למטרה אחת בלבד – להביא לפתרון מלא של משבר הגיוס. לא לשם תפקידים, לא לשם ג׳ובים ולא כדי לשנות לצמיתות את מפת המפלגות החרדיות, אלא כדי לפתור את הסוגיה – ולאחר מכן לסיים את שליחותה.

בהקשר הזה עסק הפאנל גם בדמויות העומדות בראש הרשימה ומאחוריה. ישראל כהן ציין כי מדובר בדמויות תורניות וענייניות, שאינן עוסקות ביומיום בפוליטיקה, בתפקידים או בענייני שלטון.

ברשימה משולבים תלמידי חכמים ואנשי הלכה המכירים מקרוב גם את ההיבטים המשפטיים של סוגיית הגיוס, ולצדם אנשי עשייה וניהול מערכות. אחד הבולטים שבהם הוא יעקב חיים מילר, המוכר כ״בולדוזר״ וכפרויקטור בעל יכולת מוכחת להניע מערכות גדולות ולהוציא מהלכים מורכבים אל הפועל.

הקו שהוצג בפאנל הוא כי אנשי המפלגה לא הגיעו למערכת הפוליטית כדי לזכות בכבוד או בתפקידים, אלא כדי לרתום את ניסיונם, יכולותיהם וקשריהם למטרה ממוקדת אחת: השגת פתרון אמיתי ומוחלט לבני הישיבות.

נקודה מרכזית נוספת שעלתה על ידי ישראל, היא הסחף שמייצרת ״צבע שחור״ בקרב תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים. סוגיית הגיוס היא כיום הנושא הבוער והמטריד ביותר עבור עולם התורה, ורבים מבקשים פתרון יסודי – לא עוד דחיות, פשרות ויעדים שינגסו פעם נוספת בעולם הישיבות, אלא מהלך שילך עד הסוף ויבטיח את מעמדם של כלל בני התורה.

נקודה משמעותית נוספת שעלתה בפאנל עסקה בניסיון לטעון כי הסרטונים, האמירות והביקורת המרומזת בקמפיין ״צבע שחור״ מופנים כביכול כלפי גדולי ישראל. השניים דחו את הטענה והבהירו כי הניסיון לצייר את הקמפיין כפגיעה בגדולי התורה הוא שקרי וחסר בסיס – בדומה לטענות שלפיהן השמאל ואנשי קפלן עומדים מאחורי המחאה.

לדבריהם, הסיבה פשוטה: גדולי ישראל מעולם לא אישרו מתווה הכולל יעדי גיוס של 50% מעולם הישיבות. לאורך השנתיים האחרונות היו אלה הנציגים הפוליטיים שהעלו פעם אחר פעם אפשרויות ומתווים שונים, עד שאלה נבלמו בידי גדולי ישראל.

הודגש כי זכותם של הנציגים החרדים לנסות לקדם הסדרה, אולם באותה מידה זכותה של מפלגה חדשה לחלוק על הדרך, להתריע מפני הסכנות הטמונות בה ולהשמיע ביקורת נוקבת כלפי הפוליטיקאים המקדמים אותה. הביקורת בקמפיין מופנית כלפי הניסיונות הפוליטיים לקדם פשרות ויעדי גיוס – וחלילה לא כלפי גדולי ישראל.

עוד נטען בפאנל כי מאחורי ״צבע שחור״ עומדים גדולי תורה המתנגדים לכל פשרה שתפגע בעולם הישיבות. במפלגה רומזים כי כבר בימים הקרובים עשויים להיחשף כמה משמותיהם ולהתברר היקף התמיכה התורנית במהלך.

הכתבה עניינה אותך?

38%
62%

תוכן שאסור לפספס

הוסף תגובה לכתבה

הנצפים ביותר

אולי יעניין אותך גם

כתבות נוספות

דיווח על כתבה

מצאתם טעות, אי דיוק או בעיה בכתבה? ספרו לנו ונבדוק.

דיווח על וידאו

שימו לב! מערכת זו נועדה לדיווח על בעיות בלבד.
תגובות המיועדות לפרסום, ניתן להשאיר בתחתית העמוד.

מהי הבעיה?