הבחירות בסרביה הסתיימו בטלטלה פוליטית: תנועת סטודנטים שהובילה מחאה ממושכת נגד השלטון צפויה להשיג רוב בפרלמנט, והנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' כבר הודה בהפסד. ברקע: אסון קטלני, טענות לשחיתות ומאבק ציבורי שנמשך כמעט שנתיים.
המהפך הפוליטי בסרביה מסמן את אחד הרגעים הדרמטיים בתולדות המדינה בשנים האחרונות. הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ', ששלט בפוליטיקה הסרבית במשך כ־14 שנה באמצעות מפלגתו, המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית (SNS), הודה בהפסד בבחירות לפרלמנט שנערכו ביום ראשון. על פי התחזיות הראשוניות שעליהן דיווחו רויטרס וסוכנות הידיעות AP, רשימת הסטודנטים צפויה לזכות בכ־138 מתוך 250 המושבים בפרלמנט, לעומת כ־104–105 מושבים למפלגת השלטון. יתר המושבים צפויים להתחלק בין מפלגות המיעוטים.
הניצחון של תנועת הסטודנטים מגיע לאחר כמעט שנתיים של מחאה ציבורית נרחבת, שהחלה בעקבות אסון בנובי סאד שבצפון המדינה. בנובמבר 2024 קרסה חופת בטון בתחנת הרכבת בעיר, ו־16 בני אדם נהרגו. האסון עורר זעם ציבורי והציף טענות לשחיתות, כשלים בבנייה והיעדר פיקוח מצד הרשויות. המחאה שהחלה בדרישה לחקור את נסיבות האסון ולהביא את האחראים לדין התרחבה במהירות למאבק נגד השלטון ולדרישה לשינוי מערכתי.
במהלך החודשים שלאחר מכן הצליחו הסטודנטים להרחיב את מעגלי התמיכה בהם, כשאל המחאה הצטרפו אזרחים, אנשי אקדמיה, מורים ובעלי מקצועות נוספים. ההפגנות ההמוניות והפעילות ברחבי המדינה הפכו את התנועה לכוח פוליטי משמעותי, עד שהחליטה להתמודד בבחירות באמצעות רשימה עצמאית בשם "רשימת הסטודנטים – הסטודנטים מנצחים". בניגוד למפלגות מסורתיות, הרשימה הורכבה ממועמדים מתחומי הרפואה, החינוך, החקלאות והתרבות, ולא מהסטודנטים שהובילו את המחאה עצמם.
ווצ'יץ', מצדו, ניסה לאורך הדרך לערער על הלגיטימיות של המחאה, וטען כי גורמים זרים עומדים מאחוריה ומבקשים לערער את יציבות המדינה. השלטון הכחיש את הטענות לשחיתות ולדיכוי פוליטי, ואילו מבקריו האשימו אותו בפגיעה בחופש התקשורת, בהחלשת מוסדות המדינה ובהפעלת לחץ על מתנגדיו. מערכת הבחירות התקיימה גם על רקע דיווחים על אי־סדרים, ניסיונות להשפיע על מצביעים וחששות בנוגע להוגנות ההליך.
לפי הדיווחים, שיעור ההצבעה היה גבוה במיוחד והתקרב ל־70%, נתון המשקף את מרכזיותה של מערכת הבחירות ואת ההתגייסות הציבורית סביבה. לאחר פרסום התחזיות, תומכי תנועת הסטודנטים יצאו לחגוג ברחובות בלגרד ובערים נוספות. ווצ'יץ' הודה בהפסד, אך לצד זאת הטיל את האחריות לתוצאה גם על כלי תקשורת עצמאיים ועל התערבות זרה שלטענתו השפיעה על מערכת הבחירות.
בתקופתו של ווצ'יץ', קיימה סרביה יחסים הדוקים עם ישראל, הסכמים בעלי חשיבות מדינית וביטחונית. בתקופת שלטונו של ווצ'יץ' התחזק שיתוף הפעולה בין המדינות, ובאפריל 2026 השיקו ישראל וסרביה דיאלוג אסטרטגי שנועד להעמיק את הקשרים בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה והביטחון. במקביל, ווצ'יץ' הודיע על כוונה לקדם ייצור משותף של כטב"מים צבאיים עם חברת אלביט מערכות הישראלית, לצד רכש של מערכות נשק ישראליות. לפי נתוני ממשלת סרביה, היקף הסחר בסחורות בין המדינות הסתכם ב־2025 בכ־285.6 מיליון אירו.
שינוי פוליטי בבלגרד עשוי להשפיע על מדיניות החוץ ועל המשך שיתופי הפעולה הביטחוניים, אך בשלב זה אין בסיס לקבוע כי חילופי שלטון יובילו לפגיעה ביחסים עם ישראל.
