מעמד יוצא דופן התרחש אמש בהיכל ישיבת "קול יעקב" בירושלים לא נמשך זמן רב, ולא נאמרו בו דברים רבים, אך מי שנכח בו לא ישכח אותו והוא נצרב בעומק הלב. ראש הישיבה, הגאון הגדול רבי יהודה עדס שליט"א, שלא יצא מפתח ביתו בשנה האחרונה מחמת מצבו הרפואי, ואף בימים הנוראים לא ירד להיכל הישיבה, ביקש בעצמו, לקראת יום ההכרעה, להיכנס אל בית המדרש ואל תלמידיו.
בני ביתו ניסו לעמוד על חומרת הדבר, אך ראש הישיבה הגר"י שליט"א לרפו"ש התעקש, ונכנס במסירות נפש, מלווה בצוות הרפואי ובמכשור הרפואי הנצרך למצבו. ברגע שנראה בפתח ההיכל פרצו מאות בני הישיבה בשירה אדירה, "לאורו, לאורו, ניסע ונלך", ו"אורך ימים ושנות חיים", עד שהרב התיישב במקומו בחזית בית המדרש סמוך לארון הקודש.
הוא ישב שעה ארוכה מול תלמידיו, חלש מאוד, קולו כמעט ואינו נשמע, אך מבטו נעוץ בהם, בעוד על המסך שהוצב ליד ארון הקודש מוקרן, לבקשתו, משאו הנחרץ בן שש עשרה הדקות, שנשא לפני תלמידי הישיבה במערכת הבחירות הקודמת על חובת ההצבעה לרשימת התורה.
ראש הישיבה הגר"י שליט"א ביקש במפורש כי המעמד, ובכללו התיעוד שלו בכניסתו אל ההיכל, יובא לידיעת תלמידיו בעבר ובהווה ולידיעת הציבור כולו, כדי שלא יהיה ספק ברצונו ובבקשתו: לפעול ולהפעיל למען רשימת יהדות התורה שסימנה ג'. לבקשתו זו מתפרסם כאן התיעוד המלא.
את הדברים מסר בשמו בנו וממלא מקומו, ראש הישיבה בפועל הגאון רבי אברהם חיים עדס שליט"א, שישב לצדו במשך כל המעמד. לאחר שהסתיימה הקרנת המשא, אמר הגר"א עדס שליט"א לתלמידים כי אביו ראש הישיבה שליט"א מבקש למסור שאין ספק שכולם חייבים להצביע ג', והוסיף, בלשון שלא השאירה מקום לפרשנות: מי ששוקל שלא להצביע ג', שייקח את המזוודות ויעזוב את הישיבה.
ראש הישיבה לא הסתפק בהוראה לאחרים. הוא ביקש לפרסם כי הוא עצמו מתכונן לצאת ביום הבחירות להצביע, אף שזה שנה, כאמור, לא יצא מביתו. בני המשפחה מסרו כי הם בודקים כיצד ניתן יהיה לאפשר זאת בפועל, בעזרת ד', ובלבד שרצונו של הגאון הגדול שליט"א יתקיים. "הוא רוצה שהמסר הזה יועבר לכל מי שאפשר", אמרו בני המשפחה. "אדם שלא ירד לבית המדרש ביום הכיפורים יורד אליו הערב בשביל דבר אחד: שתלמידיו יידעו מה הוא מבקש מהם".
המעמד, שבו הטריח את עצמו ראש הישיבה שליט"א במחיר שאין לשערו, הותיר רושם עז בקרב התלמידים, שיצאו מההיכל נסערים ושותקים. אך הוא לא נשאר בין כותלי הישיבה. בתוך שעות התפשט המעשה כאש בשדה קוצים בקרב בוגרי הישיבה, אלפי תלמידיו שלמדו בה במשך עשרות שנים ומכהנים כיום כרבנים, מרביצי תורה ובעלי בתים בכל רחבי הארץ.
רבים מהם נחרדו למשמע הדברים ולמראה רבם נכנס כך להיכל, והתעוררו לפעול ולהפעיל לקול קריאתו, בסביבתם, במקומות עבודתם ובקהילותיהם. "מי שראה את ראש הישיבה הערב יודע מה מוטל עליו ביום שלישי, ויודע שהדבר נוגע לא רק לפתק שלו, אלא לכל מי שהוא יכול להשפיע עליו".
