למרות ההתנגדות: נוהל חדש להקלות מס לתורמים לעמותות

ועדת הכספים אישרה היום נוהל המסדיר את הכנסת העמותות תחת סעיף 46 – הסעיף המאפשר לתורמים זיכוי ממס על תרומות שלהם עד 30% מההכנסה החייבת.

לאחר שבשנים האחרונות נוצרו מחלוקות קשות בוועדת הכספים בנוגע לעמותות שונות, בעיקר כאלה המזוהות עם השמאל, נקבע כי במסגרת הנוהל, דחייה של בקשת עמותה לקבלת הקלות בשל "מחלוקת ציבורית עמוקה" תצריך רוב מיוחד של שני שלישים מחברי הוועדה – שליש מהם מהאופוזיציה, בניגוד לרוב הרגיל הנדרש כיום. כך פורסם היום ב'כלכליסט'

במסגרת הנוהל נקבע, כי לבקשת חבר ועדת הכספים תקיים הוועדה דיון נפרד לעניין עמותה ספציפית, ואם יושג הרוב הנדרש, עילת דחיית הבקשה תהיה בנימוק ש"מטרותיה של עמותה מסוימת או פעילותה שנויות במחלוקת ציבורית עמוקה באופן כזה שמביא לכך שלדעתם אין זה ראוי לאשר תקצוב עקיף דרך סעיף 46".

ההצעה אושרה למרות התנגדות משרד המשפטים. נציגת המשרד, לירון נעים, אמרה בדיון כי "אנחנו רואים קשיים משפטיים משמעותיים בנוהל, שעלולים אפילו לעלות כדי מניעה משפטית. הקריטריון של 'מחלוקת ציבורית עמוקה' ואחרים עלולים להוביל לפוליטיזציה לגבי עמותות ספציפיות. אני מזכירה שבג"ץ ויפסאנה הורה למדינה לקבוע קריטריונים כדי למנוע הפעלה שרירותית של הסעיף, והקריטריונים האלה עלולים להזמין, ואולי להכשיר, הפעלה והכשרה שרירותית ומפלה של הסעיף". עוד הוסיפה כי "זה מוזר שאני אומרת פוליטיזציה של החלטות כשאנחנו יושבים בכנסת, אבל זה כי סעיף 46 הוא חריג. בדרך כלל הכנסת קובעת נורמות כלליות, היא לא קובעת את עניינו של אדם ספציפי או של תאגיד ספציפי. פה הכנסת דנה בפרטים ספציפיים, לכן החלטה כזו צריך לקבל באופן שוויוני, באופן שלא יפלה. אישור או אי-אישור בשני שלישים עלול להחריף את הבעיה. זה יכול להראות שהעמותה מייצגת איזה מיעוט, או משהו שעושה כאב בטן".

יש לציין כי לפי המצב הקיים היום רוב פשוט היה מספיק בשביל לדחות את האישור לפי סעיף 46, כך שבמידה רבה התנגדות משרד המשפטים אמורה להיות גם לגבי המצב הנוכחי. האישור הפרטני של ועדת הכספים בנוגע לעמותות הוא אכן חריג. שכן הכנסת לרוב מחוקקת עקרונות שמיושמים על ידי הרשות המבצעת, הממשלה. אולם כאמור מדובר בסעיף חריג.

במהלך הדיון אמר ח"כ עודד פורר כי "חשוב לשמור על כך שהוועדה תוכל לקבל החלטה. ההגדרה הזו נכונה למחלוקת ציבורית עמוקה, שהיא בעצמה מכניסה פרמטרים מאוד גמישים. אז אתה אומר אם יש רוב של שני שלישים, כנראה שבאמת יש מחלוקת ציבורית עמוקה. לדעתי לא צריך גם שליש מהאופוזיציה. בנוסף, ישנו סעיף לעניין חרם, שנותן לשר האוצר סמכות לפסול את סעיף 46. אני חושב שאותה סמכות צריכה להיות גם בידי הוועדה. חוק החרם חוקק, ומאז 2011 לא נקבעו תקנותף והשר אינו מפעיל אותו".

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני אמר כי "להשיג רוב גדול על דברים שנויים במחלוקת צריך מאמצים רבים. להגיע לרוב של שני שלישים זה באמת צריך להיות משהו חריג. בסעיף 46 נהגנו תמיד במשורה ובזהירות מירבית, וכמעט אף פעם לא פסלנו עמותה. מנציגת משרד המשפטים הייתי מצפה, שאם את אומרת שזה לא מדד, תגידי את, איך את רוצה למדוד מחלוקת ציבורית עמוקה. או שאת אומרת שאין לנו סמכות?".

במהלך הדיון אמרה יועמ"ש ועדת הכספים, שגית אפיק: "מה שבפניכם הוא נוהל עבודה שיהיה תקף לכנסת הזו. הוועדה עשתה בעבר נוהל עבודה לסעיף 46, אחרי ועדת פריש, שהיו בה החלטות לעניין ועדת כספים. הוועדה בחרה לעשות נוהל לצורך העבודה שלה. הנוהל התעורר כתוצאה משאלה שעלתה על גדר שיקול הדעת של ועדת הכספים, שמקבלת את רשימת העמותות מרשות המסים.

במשך השנים הוועדה אישרה את העמותות כפי שהובאו. נשאלו שאלות, ואז התקבלה הכרעה. לאחר שהוצא הקריטריון של מטרה ציבורית ששנויה במחלוקת עמוקה, שהיה קיים בעבר, שמנו לב שהגיעו לוועדה בקשות של עמותות, שבעבר לא היו מגישות. יכול להיות שזה ללא קשר, אך יש עמותות שהוועדה רוצה לקיים לגביהן דיון נוסף. כך נולד הנוהל הזה. איך הוועדה יכולה להפעיל את הקריטריון הזה? פה המחלוקת בינינו לבין משרד המשפטים. אמרתי שאני מסכימה שסעיף 46 הוא חריג בחקיקה, שהוועדה מאשרת עמותה-עמותה אך כל עוד הסעיף לא שונה, והוועדה עומדת על זכותה לאשר עמותה-עמותה, נוכח החשיבות וכך שמדובר בתקציב עקיף שיוצא מאוצר המדינה כדי לשלם לעמותות האלה."