דו"ח המבקר: התושבים ללא מיגון; מערכת הביטוח הלאומי מיושנת; ומה עם המעון החדש של ראה"מ?

מעל רבע מהאוכלוסיה חיה ללא מיגון תקני מפני טילים ורקטות

כ-2.6 מיליון תושבים, המהווים כ-28% מאוכלוסיית המדינה, חיים ללא מיגון תקני, כך מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח ביקורת נוקב על היערכות פיקוד העורף מפני איום טילים ורקטות שפורסם היום (שני). מחברי הדוח מתריעים עוד, כי תכניות הפינוי בעת הצורך בחירום לכ-50 אלף תושבים המתגוררים בשדרות ובקרית שמונה, טרם הושלמו.

מהממצאים גם עולה, כי כ-50 אלף תושבים מתגוררים עד תשעה ק"מ מגבול הצפון, חיים ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. בנוסף, כ-231,650 תושבים בישראל מתגוררים עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. לכ-8,000 תושבים המתגוררים ב-17 יישובים סמוך לגבול אין יעד קליטה בעת הצורך בחירום. מהדו"ח עולה עוד, כי בישראל קיימים 12,601 מקלטים וכ-20% מתוכם (2,494) אינם כשירים (נכון לשנת 2019).

"מקלטים ציבוריים ביישובים הסמוכים לקו הגבול, שתושביהם עלולים להידרש לשהות בהם זמן ממושך, יכולים להיחשב כשירים מבחינת פיקוד העורף, למרות שלא מתקיימים בהם התנאים הפיזיים הנדרשים לשהות ממושכת", מתריעים עוד מחברי דו"ח הביקורת, וטוענים כי "הצפיפות במקלטים פרטיים משותפים עלולה לא לאפשר שהות ממושכת בתוכם".

אנגלמן ממליץ שמשרדי האוצר, הביטחון, ביטחון הפנים ופיקוד העורף ישלימו את גיבושה של התוכנית למיגון העורף שנקבעה בהתאם להחלטת הקבינט מדיני-ביטחוני מיולי 2018 בעלות כוללת של חמישה מיליארד שקל.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תזכיר חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום במשק הופך על ידי שר הביטחון ביוני 2016 ומאז פועל משרד הביטחון מול משרדי הממשלה השונים, במטרה להגיע לנוסח מוסכם על כלל הגופים. כל עוד כיהנה ממשלת מעבר, לא ניתן היה לקדם את תהליכי החקיקה ועם כינונה של הממשלה ה-35 הותנע התהליך. משרד הביטחון מבצע בימים אלה את ההתאמות הנדרשות בטיוטת הצעת החוק לצורך קידומה".

מדינה מיושנת: אם תהיתם מדוע בביטוח הלאומי התקשו להעביר לכם כסף, מבקר המדינה מצא את התשובה

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מציין בדו"ח שפורסם היום ועוסק בין השאר בשדרוג מערך המחשוב במוסד לביטוח לאומי, כי חלק ממערכות המידע בארגון מיושנות ונמצאות בשימוש 30 שנה ויותר. כך למשל, גילן של מערכות המידע התומכות בענפי גמלאות עיקריים, זקנה ושארים ונכות כללית, הוא 47 ו-34 שנים. לא פלא אומרים במשרד המבקר כי הביטוח הלאומי מתקשה להעביר לאזרח את הכספים המגיעים לו

מבקר המדינה בדק את פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב בביטוח הלאומי, שהוא מפרויקטי המחשוב הגדולים, המורכבים והיקרים שנעשו במגזר הציבורי בשנים האחרונות. הפרויקט נועד לשפר את השירות לציבור באמצעות יישום של תשתית נתונים מרכזית שתספק מבט כולל על כל מבוטח, תוך התמקדות במיצוי זכויותיו. הביקורת התבצעה בחודשים פברואר עד נובמבר 2019.

המבקר מציין, כי הביטוח הלאומי יישם כמה מערכות חשובות ומתקדמות במסגרת הפרויקט, אולם מדובר רק בחלק קטן מהמערכות שתוכננו במקור ב-2009: מ-31 מערכות בתחום הליבה יושמו בחלוף עשר שנים מתחילת הפרויקט רק חמש מערכות, ואף זאת באופן חלקי בהשוואה לתכנון. חרף הביצוע החלקי של התכולות, התקציב שנוצל בעת סיום הביקורת היה דווקא גבוה בכ-58% מהתקציב המתוכנן המקורי. נוצלו כ-755 מיליון שקל, ואילו התקציב המקורי שאושר לפרויקט ב-2009 עמד על 477 מיליון שקל.

עם זאת, המבקר מציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה במעורבותה של ההנהלה הבכירה של הביטוח הלאומי בפרויקט. מי שמעיין בדו"ח, יכול להתרשם, כי בכל מקרה, מערכות מחשוב בנות 47 שנה ראויות כנראה יותר להיות מוצג במוזיאון מאשר לשמש את המוסד הסוציאלי הגדול במדינת ישראל.

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "דו"ח הביקורת מעיד על השיפור הניהולי שחל בשנים האחרונות בכל הנוגע למערך קבלת ההחלטות, הפיקוח והבקרה התקציבית הנוגעים לפרויקט תבל. בשנה האחרונה נדבך נוסף של המערכת הוטמע בכ-50% מסניפי הביטוח הלאומי כשכעת הוא מוטמע ביתר הסניפים. הנהלת הביטוח הלאומי התייחסה בכובד ראש להערות דו"ח המבקר בנוגע להתנהלות המערכת בעניין תבל מאז שנת 2009. במסגרת זו, הופקו לקחים, הוסקו מסקנות והתקבלו החלטות שימנעו הישנותם של כשלים אלה בעתיד".

עלות מעון חדש לראש הממשלה: יותר ממיליארד שקל

בזמן שישראל חווה את המשבר הכלכלית החמור ביותר בתולדותיה, דו"ח המבקר חושף כי העלות המוערכת של פרויקט הקמת משרד ומעון חדשים לראש הממשלה תגיע ל-1.2 מיליארד שקלים. כשהמיזם אושר בשנת 2009 העלות הוערכה בחצי, 650 מיליון שקלים. הפרויקט תקוע ואנגלמן מפנה אצבע מאשימה גם על העיכוב וגם על בזבוז משאבים. 

פרויקט "אלמוג" לבניית מתחם חדש בקריית הממשלה בירושלים ובו משרד ראש הממשלה ומעון רשמי אושר עוד בימי ראש הממשלה לשעבר אולמרט. בתחילת כהונתו היה זה רה"מ נתניהו שהקפיא את המיזם ואולם ב-2014 החליטה ממשלתו לשוב ולקדם אותו. ארבע שנים לאחר ההחלטה כי המתחם יוקדם "במועד קרוב", עת ביצע מבקר המדינה את הביקורת תכנון הפרויקט לא הושלם, טרם החלו בבנייה וההיתכנות שלו לצאת בכלל אל הפועל מוטלת בספק. 

את האשמה על העיכוב בפרויקט מטיל אנגלמן במידה רבה על שירות הביטחון הכללי. מדצמבר 2015 ועד סוף שנת 2018,  גילה המבקר, גיבש שב"כ את עמדתו המקצועית בנוגע לפרויקט על בסיס מידע תכנוני המעודכן לשנת 2007 ושלא כולל את השינוי בכניסה לעיר והרכבת הקלה. שב"כ התוודע לשינויים רק בסוף 2018, אז הסתבר לו כי הם גורמים קושי ביטחוני, הפרויקט הוקפא וכעת נשקלת הקמתו במקום חלופי

המבקר הטיח ביקורת לא פשוטה גם על המל"ל ומשרד האוצר על כך שלא סיפקו לאדריכלים את המידע המלא לתכנון וכן מצא המבקר כי הוועדה להסרת חסמים שהוקמה ב-2014 לקידום הפרויקט לא קיימה שום ישיבה עד למועד הבדיקה ב-2019. זאת, על אף שעולה מהביקורת כי ישנם חסמים משמעותיים בפני בניית המתחם החדש למשרד ולמעון ראש הממשלה.