בקרוב בישראל? שימוש בכלבים לבדיקות קורונה ייבחן ע"י צה"ל

מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה פרסם היום מחקר ובו מתייחס לאפשרות לשילוב כלבים במערך הבדיקות בעיקר במרכזים הומי אדם שבהם ההיתכנות שיימצא חולה מאומת גבוהה, הכלבים מזהים על פי חוש הריח את תגובת הגוף לנגיף, האם נראה בקרוב כלבים משתלבים במערך הבדיקות? התשובות במחקר שלפניכם

מחקרים בלתי תלויים שנערכו לאחרונה, מעלים אפשרות לשימוש בכלבי עבודה מאומנים לזיהוי חולי קורונה על בסיס דגימות רוק, או זיעה תוצאות המחקרים מציגים לכאורה כושר זיהוי גבוה של הכלבים לזהות את החולים בהסתמך על יכולתם לזהות את תגובת הגוף לנוכחות הנגיף (ולא את הנגיף עצמו).  

לצד התוצאות המעודדות קיימות מגבלות במחקרים שבוצעו, בהם: שימוש במספר קטן של כלבים; קושי לאמוד את רגישות הזיהוי; העדר יכולת הבחנה בין נג יפי קורונה עונתיים אחרים. מדובר בפרסומים ראשוניים ובמדגמים קטנים, ונדרש להמתין לפרסום תוצאות מחקרים נוספים, ובפרט מחקרים רחבי היקף מבוקרים ואקראיים, על מנת לצבור ידע אודות הביצועים המדויקים של הכלבים ביחס לסוגי הדגימות השונים וסביבת הפעלתם.

אם אכן יוכח כושר הזיהוי של הכלבים כמדויק – צפוי פוטנציאל רב לשימוש בהם לסריקת אתרים הומי אדם. הכלבים לא יוכלו להוות תחליף לבדיקות ה- PCR ,אך עשויים לסייע באיתור אנשים בעלי פוטנציאל הדבקה, שכנראה לא היו נבדקים לולא כך, להוות כלי להגברת יעילות קטיעת שרשראות ההדבקה

ממצאי המחקרים

.1. לאחרונה פורסם מחקר גרמני, שהעלה תוצאות ראשוניות מבטיחות לשימוש בכלבי עבודה לצורך זיהוי של חולי קורונה. במסגרת המחקר, בתוך שבוע בלבד הוכשרו כלבי עבודה צבאיים מאומנים לזיהוי דגימות רוק של חולי קורונה – ובתום ההכשרה הכלבים הציגו יכולת זיהוי גבוהה של החולים

2. בניסוי המסכם הוצגו בפני הכלבים 1,012 דגימות אקראיות – חלקן חיוביות ומרביתן שליליות לקורונה, תוך הקפדה על סמיות כפולה (הכלבים ומפעיליהם לא ידעו מראש מתי והיכן נמצאות הדגימות החיוביות). תוצאות הניסוי הצביעו, לכאורה, על כושר גבוה של הכלבים שאו מנו לזהות את חולי הקורונה. זהו המחקר הגדול ביותר שבוצע עד כה אשר בחן יכולת של כלבי עבודה לזהות חולי קורונה, והראשון שפורסם לאחר ביקורת עמיתים

3. צד התוצאות המעודדות חשוב גם להצביע על מגבלות המחקר: א. גודל מדגם קטן של הכלבים (שמונה בלבד). ב. לא נבחנה רגישות הזיהוי בשלבי הדבקה או מחלה שונים. הדגימות החיוביות נלקחו אך ורק מחולים מאומתים, כלומר רק בשלב מתקדם של ההדבקה, ולא נבחנה יכולת הכלבים לזהות נשאים פוטנציאליים או חולים בשלבים מוקדמים לאחר ההדבקה. ג. הדגימות נבדקו לנוכחות נגיף 19-CoV-SARS ולא נבחנה יכולת ההבחנה לנוכחות נגיפים אחרים בדגימה. הדגימות לא נבחנו לנוכחות נגיפי קורונה עונתיים אחרים (כדוגמת OC43-HCoV) או שפעת, ותיתכן אפשרות לתגובה חיובית מצד הכלבים גם לחולים בנגיפים הללו

4. ב-5 ביוני פורסם מחקר נוסף בנושא שהתקיים בצרפת ובחן אף הוא את השימוש בכלבי עבודה לגילוי חולי קורונה. אומנם המחקר פורסם כקדם-מאמר וטרם עבר ביקורת עמיתים, אך מדובר בצוות מחקר מוכר ובעל רמה מקצועית 2 גבוהה

 5. הכלבים נדרשו ללמוד להבחין בין דגימות זיעה שנאספו מחולים מאומתים לעומת דגימות ביקורת מאנשים בריאים. במחקר זה עבדו שלושה צוותים במקביל באתרים שונים על פי אותו פרוטוקול הניסוי, ונבחנו בו 18 כלבים. לא ידוע כמה זמן לקח לאמן את הכלבים למשימה, אבל "כיולם" לסוג הדגימה הזה לקח -1 4 שעות. הכלבים אומנו לזהות ריח חולים לפי דגימות זיעה. עפ"י הפרסום, הכלבים במחקר הגיעו לכ-95% אחוזי הצלחה בזיהוי החולים בקורונה

6. ניסיונות דומים ל שימוש בכלבים לזיהוי חולי הקורונה דווחו במדינות רבות נוספות:

א. איחוד האמירויות: פורסם לאחרונה, כי החלו לעשות בכלבי המשטרה שימוש אופרטיבי בשדה התעופה בדובאי לסריקת נוסעים (ככל הנראה דגימות זיעה), ודיווחו על 92% הצלחה בזיהוי חולים, אף על פי שטרם פורסם מאמר מדעי בנושא.

ב. קולומביה – במאמר שטרם עבר ביקורת עמיתים דווח על רגישות של 5.95% לצד ספציפיות של 6.99% בבדיקות רוק ונשיפה על סמך תוצאות משישה כלבים ו-200,9 דגימות שנבדקו

ג. ארה"ב – העבודה המחקרית בעיצומה וטרם דווחו תוצאות, אך מדובר בשיתוף פעולה בין אחד המרכזים המחקריים המובילים בעולם בתחום כלבי העבודה לבין צבא ארה"ב (CCDC-Army) לבחינת גילוי בדגימות רוק ולכן מדובר במחקר מבטיח

המנגנון הביולוגי שבבסיס השיטה

7. השיטות השונות שפורסמו כללו אבחון של דגימות מסוגים שונים (רוק, זיעה ודגימות אף) וכולן מסתמכות על יכולתם של הכלבים לזהות את תגובת הגוף לנוכחות הנגיף ולא את הנגיף עצמו.

8. לגוף האנושי קיימים מספר מעגלי הגנה שונים מפני מחוללי מחלות וההשערות הן כי מנגנון הזיהוי של כלבים מבוסס על יכולתם לזהות את התגובה של המערכת החיסונית המולדת, המשפיעה על ריח הנפלט מהדגימות השונות, בשל קיומן של תרכובות אורגניות נדיפות בדגימה

מתווי השימוש בשיטה ובחינת היישום בישראל

9. המתווים המוצעים בעולם בהם נבחנת אפשרות לשימוש בכלבים לזיהוי חולים באזורים הומי-אדם (שדות תעופה, תחנות מרכזיות, מרכזי קניות, איצטדיונים וכיו"ב) ואזורי התכנסות בהם יש צורך לזיהוי של חולים בתוך קהל. מדובר בסביבות בהן לעיתים קרובות נעשה ממילא שימוש ביחידות כלבנות ע"י יחידות השיטור, לרוב כאמצעי לזיהוי חומרי נפץ או הברחת חומרים אסורים.

10. השימוש בכלבים לזיהוי מחלות הינו יישום מוכר, ואף נעשה בו שימוש נרחב בעולם גם היום, לזיהוי מחלות דוגמת מלריה, סכרת סוג 1, וסרטן באחוזי הצלחה שעולים על %90 לעיתים

11 .בישראל, חיל הרפואה אישר הצעת מחקר, שמטרתה לבחון את האפשרות לשילובם של כלבי יחידת הכלבנות "עוקץ" במערך גילוי ואיתור החולים. זאת, על בסיס מחקרים קודמים שהוכיחו את יכולתם של כלבים לזהות חולים במחלות שונות, על פי הפרסומים, משרד הביטחון תכנן לקיים ניסויים אלו בשיתוף יחידת "עוקץ", במטרה לאמן את כלבי היחידה לזהות דגימות רוק של חולי קורונה

סיכום

12 .בשורה התחתונה, מדובר בפרסומים ראשוניים ובמדגמים קטנים. על כן, נדרש להמתין לפרסום תוצאות מחקרים נוספים, ובפרט מחקרים רחבי היקף מבוקרים ואקראיים, על מנת לצבור מידע אודות הביצועים המדויקים של הכלבים בשיטות האימון השונות.

13 .אם יתברר, כי לכלבים כושר זיהוי מדויק – עשוי להיות לכך פוטנציאל רב לשימוש נרחב בשיטה להעשרת יכולות מערך הבדיקות הקיימות היום, בייחוד כאשר נדרשת סריקה רחבה לאיתור חולים בשטח ובמהירות וכן לאיתור אנשים בעלי פוטנציאל הדבקה (כגון א -סימפטומטיים) אשר כנראה לא היו נבדקים לולא כך.

14 .יודגש כי בדיקות אלו אינן מהוות תחליף לבדיקות ה-PCR ,אך הן מהוות כלי להגברת יעילות קטיעת שרשראות ההדבקה.