שלום וברכה מורי ורבותי!
הדקות של חינוך הילדים, או ליתר דיוק – חינוך ההורים שלנו, ובמקביל לשאלה בשלום הבית מאתמול, והנה שאלה שלכם!
הילד שלי בבידוד, איך אני יכול להעניק חום ואהבה לילד הקטן? וזה ילד שלא ניתן יותר מידי להכביר איתו במילים, אני צריך מעבר לזה גם לדבר איתו במעשים.
אז שימו לב טוב מורי ורבותי!
אין גיל לאהבה ואין גיל להבנה של מילים חמות, גם ילד שלא מבין את השפה שלך יודע ליהנות ולהתפעל מהמילים החמות אותן אתה מרעיף עליו.
אז משתמשים במילים ומשתמשים בהם כמה שיותר.
אבל אם אתה רואה שהילד שלך זקוק לחום ואהבה – וילדים זקוקים לחום ואהבה גם מעבר למילים – הרי שאתה עוטה על גופו ועל גופך שקיות ניילון במידת האפשר, ומחבק ומנשק אותו כאשר מפרידים ביניכם האמצעים הבטיחותיים, אבל אתה יודע, יש לבן שלי גם את תחושת החיבוק מאבא שלו. וכאשר מחבקים את הבן, מחבקים אותו חזק, מעניקים לו את תחושת הביטחון שרק אבא ואמא יכולים להעניק לילד.
אחד מהחידושים הגדולים ששמעתי על יעקב אבינו הוא, שכאשר ביקש מיוסף להביא לפניו את בניו אפרים ומנשה, הוא שם אותם בין ברכיו של יעקב אבינו, ולמה?
אמר יעקב: "יש לי נכדים, אני רוצה להביע בפניהם את החום ואת האהבה, אני מצמיד אותם לגופי, מחבק אותם על ברכיי, ומעניק להם את התחושה של: "אני איתכם ואני קרוב אליכם ואין שום דבר שיחצוץ בינינו".
ולכל יתר ההורים, לכל יתר צופינו הנאמנים שזכו ובניהם אינם בבידוד, נצלו את התקופה, נצלו את הזמן, תראו את אחינו שאינם יכולים לחבק את ילדיהם. בכל מידה אפשרית, בכל זמן פנוי ושאינו פנוי, לוקחים את הילדים, מחבקים אותם, מנשקים אותם, מרעיפים עליהם חום ואהבה במילים אבל גם במעשים, וזוכים לילד שלא משנה מה יעבור עליו, תמיד ירצה לבחור בדרכו של אביו, תמיד ירצה ללכת איתו ביחד יד ביד ולחוש את אותה אהבת אמת.
בהצלחה לכולנו באחד ממבחני החיים הקשים ביותר,
וברוכים תהיו!
קצר וקולע
מדהים