שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של הבית שלנו, והנה שאלה שלכם!
שאלה כואבת, שאלה שאפילו חוזרת על עצמה די הרבה, והיום בעזרת ה', במסגרת המצומצמת שלנו, נמצא לה גם פתרון.
"אנחנו נשואים מספר שנים", כותבת האשה, "ואני עושה ככל יכולתי להרבות את שלום הבית. אנחנו לא רבים, אבל אנחנו גם לא יותר מידי מעניינים זה את זו וזו את זה, בעלי לא יהיה הראשון שישמע לחוויות שלי, ואני לא אהיה הראשונה שאשמע לאכזבות שלו, תמיד אנחנו נהיה השלישי הרביעי והחמישי ברשימה.
"אנחנו די מסתדרים בבית, אבל חיים כמו שני חברי חדר בישיבה קדושה. אנחנו רוצים לעשות את זה טוב יותר. חשבנו שאולי נתחיל את כל תהליך חיי הנישואין מחדש, לחזור לימים שבהם נפגשנו, לדבר זה עם זו וזו עם זה, נשאל שאלות וכך נתחבר מחדש, האם זה נכון?
"ושאלה שניה, אם זה נכון, תן לנו בבקשה נושאים לשיחה".
אז שימו לב רבותי!
זה לא נכון! ספר החינוך (פרשת בא מצוה טז) לימד אותנו ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", אנחנו לא מנסים לחזור לימים של אחרי החתונה, אלא אנחנו מנסים להיות בימים שלאחר החתונה.
כלומר, אנחנו מנסים להיות הבעל והאשה המושלמים למרות שאנחנו עדיין לא כאלה, אנחנו מדברים כמו שבעל ואשה מושלמים מדברים, אנחנו מתנהגים כמו שבעל ואשה מושלמים מתנהגים, אנחנו עושים את כל המעשים ומוציאים מהפה את כל המילים של הזוג הכי אוהב, מעריך, מוקיר ומעריץ זה את זו וזו את זה.
"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".
הטעות הטראגית בחיי הנישואין היא כאשר אחד מבני הזוג אומר: "אני מחכה להתעוררות כלשהי ורק לאחר מכן אני אתנהג בצורה כזו".
זה ממש לא נכון! כך לא בונים חומה, כך לא בונים אהבה וכך לא בונים בית.
בית בונים כאשר שמים לבנה על גבי לבנה ואז לפתע פתאום הבית נמצא מולנו, לא מחכים למצב רוח של בית ואז רואים את הבית בנוי, אלא להיפך! בונים את הבית ואז מקבלים את המצב רוח האמיתי והנכון של הבית חיים.
חיים של אהבה ואחווה שלום ורעות לא נבנים אוטומטית לאחר תחושת הלב, אלא להיפך, תחושת הלב נבנית לאחר מעשים של אהבה ואחווה שלום ורעות.
בני זוג שיספרו האחד לרעהו עד כמה הם אוהבים זה את זו וזו את זה, עד כמה אין כמו השני בעולם, ועד כמה אתה האדם המושלם ביותר עליו חלמתי, גם אם כעת אתם לא באמת מאמינים בזה, תתרגלו את זה ולפתע פתאום תגלו עד כמה זה קורה, וזה נכון, ונשמח לשמוע מכל אחד ואחד מכם עד כמה זה עזר וסייע.
בניין עדי עד, אהבה ואחווה שלום ורעות,
וברוכים תהיו!